רע"פ 7062/04 אוחנוב איוון נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש יוחסו לו עבירות של סחר בסמים, החזקת כלים להכנת סמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. על פי כתב האישום מכר המבקש לאחר סם מסוג קנאבוס במשקל של כ - 19 גרם תמורת 100 ₪ וכן החזיק בביתו סם במשקל של כ- 12 גרם, משקל אלקטרוני לשקילת סם, מספריים וכלי מאולתר לעישון סמים. במסגרת הסדר טיעון הומר האישום בעבירה של סחר בסמים לאישום בעבירה של הספקת סמים. והמבקש הודה בעובדות כתב האישום כפי שפורטו.

2.בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט א' מגן) הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן וכן בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במסגרת תיק נוסף אותו ביקש לצרף. נוכח הודעת המשיבה כי תעתור להטיל על המבקש עונש של מאסר בפועל ונוכח העובדה שהעבירות בוצעו בעת שהמבקש היה כבן 17.5, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו. בתסקיר שהוגש נמנע שירות המבחן מהמלצה שיקומית לגבי המבקש, וזאת נוכח העדר שיתוף פעולה מספק מצידו ונוכח העובדה שבבדיקה שנערכה לו נמצאו בגופו סמים. בית המשפט הורה על הגשת תסקיר משלים אולם גם בתסקיר זה לא ניתנה כל המלצה טיפולית בעניינו של המבקש, בין היתר בשל העדר שיתוף פעולה מצידו. בסופו של דבר גזר בית המשפט על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי וכן הורה על חילוט הכספים אשר נתפסו אצל המבקש. בית המשפט ציין כי המבקש עמד לדין בעבר בבית המשפט לנוער בשתי הזמנויות בגין שורה ארוכה של עבירות התפרצות ובגין עבירות של חבלה חמורה ותקיפה בנסיבות מחמירות, והוטלו עליו עונשים שונים ללא הרשעה. בית המשפט הוסיף וציין כי עונשים אלה לא הועילו לשיקומו של המבקש ולפיכך, וכן נוכח העדר המלצה טיפולית בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש הורה על מאסרו, כאמור. בקשת המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין לצורך הגשת ערעור נדחתה, והוא נאסר באופן מיידי.

3.המבקש ערער על חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש להורות על הגשת תסקיר נוסף בעניינו. במקביל הגיש המבקש לאותו בית משפט בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, ובית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' סוקול) נעתר לבקשה, כך שהמבקש שוחרר לאחר 8 ימים בהם שהה במאסר. במסגרת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים בעניינו של המבקש. בתסקיר זה, שהוגש לקראת הדיון בערעור, המליץ שירות המבחן להעמיד את המבקש בפיקוח לשנה נוכח גילו הצעיר ונוכח המוטיבציה שגילה. שירות המבחן התרשם כי 8 הימים בהם שהה במאסר היוו עבור המבקש גורם הרתעתי וגרמו לשינוי מסוים במוטיבציה שלו להשתקם. למרות זאת דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים: י' גריל, א' רזי וא' שיף) את הערעור, בהדגישו את חומרת מעשיו של המבקש אשר סיפק לאחרים סם והחזיק כלים להכנת סם ולשימוש שאינו עצמי.

4.מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה שב המבקש ומעלה טענות שונות המכוונות נגד חומרת העונש שנגזר עליו. בין היתר טוען המבקש כי היה על בית המשפט המחוזי להתחשב במפנה שחל בגישתו כמפורט בתסקיר שירות המבחן האחרון שהוגש. המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה, ולדבריה אין היא מגלה עובדות המצדיקות דיון ב"גלגול שלישי". המשיבה מוסיפה ומציינת כי ביום 7.9.03, כחודש בטרם הורשע המבקש בעבירות נשוא הבקשה שבפניי, הורשע המבקש בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. לטענתה העלים המבקש את דבר קיומה של ההרשעה מהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי וכן מבקשת רשות הערעור שבפניי בהן טען כי אין לו כל הרשעות קודמות.

5.דין הבקשה להידחות.

ככלל טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת (ראו: רע"פ 9145/03 מנשה מונסייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם מקרים אלו ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הדרוש אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקש כאילו לא שקל בית המשפט המחוזי את התסקיר החיובי שהוגש בעניינו. בפסק דינו ציין בית המשפט כי הוא מביא בחשבון את השיקולים לקולא בעניינו של המבקש, ובין היתר את תסקיר שירות המבחן, אולם קבע כי העונש שנגזר עליו מאזן כראוי בין חומרת מעשיו ובין נסיבותיו האישיות ולפיכך אין מקום להקל בו. בהתחשב בכך וכן בהרשעתו הנוספת של המבקש בעבירת סמים עליה עמדה המשיבה בתגובתה, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 22.8.2004 בשעה 8:00 בתחנת משטרת חיפה. עד לתחילת ריצוי העונש יעמדו בעינם התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש.