פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7065/03
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
שאול בר נוי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 3283/03
מיום 3.7.03 שניתן על-ידי כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס וכבוד השופטים מ' נאמן וי'
דר
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד דגנית
כהן-ויליאמס
החלטה
1.המבקש עמד לדין בבית-משפט השלום בחיפה בגין עבירות של הטרדה, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, והפרת צו בית-משפט לפי סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). על-פי המתואר בכתב-האישום, התקשר המבקש פעמים רבות אל המתלוננת, גרושתו, והטרידהּ, תוך הפרת צו שיפוטי שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 1028/91 ואשר הורה לו מפורשות להימנע מכך. יצוין כי בעת שנעברו העבירות הנטענות בכתב-האישום היה תלוי ועומד כנגד המבקש עונש מאסר מותנה בן חודשיים שנגזר עליו על-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 990/98 בשל הרשעתו באותן עבירות.
בית-משפט השלום (כבוד השופטת ח' הורוביץ) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, והאריך את תקופת התנאי שנקבעה בע"פ 990/98 בשנתיים נוספות. כן הורה בית-המשפט למבקש לחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מלעבור עבירות דומות משך שלוש שנים.
2.המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה ובו השיג על קביעותיו העובדתיות של בית-משפט השלום וכן על קביעותיו בנוגע למהימנות העדים. עוד טען המבקש בערעורו כי הצו השיפוטי הנזכר בכתב-האישום אינו תקף, וכי נשפט כבר בגין המעשים שפורטו בכתב-האישום. כמו כן, הלין המבקש על חיובו בחתימת ההתחייבות הכספית.
בית-המשפט המחוזי (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס וכבוד השופטים מ' נאמן וי' דר) דחה את טענותיו של המבקש והותיר את ההרשעה על כנה. אשר לעונש שהוטל על המבקש, קבע בית-המשפט המחוזי כי לא היה מקום לחייב את המבקש בהתחייבות כספית, שכן התחייבות כזו, על-פי סעיף 72 לחוק העונשין, ניתן להטיל בנוסף לעונש שנגזר על המורשע ואולם בתיק הנדון לא הוטל כל עונש על המבקש אלא הוארכה תקופת תנאי, אשר נגזרה עליו בתיק אחר. לפיכך, ביטל בית-המשפט המחוזי את ההתחייבות הכספית בה חויב המבקש ואילו יתר חלקי גזר-הדין נותרו ללא שינוי.
3.בבקשת רשות הערעור שבכאן חוזר המבקש על הטענות שהועלו במסגרת הערעור. לטענת המבקש טענות אלו לא קיבלו מענה הולם בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ועל כן, יש להחזיר אליו את הדיון לצורך השלמת בירורן.
המשיבה מתנגדת לבקשה.
4.בחנתי את טענותיו של המבקש ואיני סבורה כי יש בהן כדי להקים לו עילה לרשות ערעור, הניתנת אך במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית, החורגת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה (ראו: רע"פ 2192/01 משה פנחסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). למעלה מן הצריך, יוער כי אין ממש בטענות המבקש ובית-המשפט המחוזי רשאי היה להתייחס באופן מפורש רק לחלק מן הטענות ולא היה עליו לפרטן אחת אחת (ראו: רע"פ 4538/00 סלים אלחלים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ' אלול,
תשס"ג (17.9.03).
ש ו פ ט ת