רע"פ 7176/03 רובי זקס נ. מדינת ישראל

1.על המבקש - יליד 1980- ועל שלושה אחרים, אלי טספאי (להלן – "טספאי"), רונן פרחי (להלן – "פרחי") ואלן פרי (להלן – "פרי"), הוגש בבית משפט השלום בירושלים כתב אישום שייחס למבקש ולטספאי עבירות של יריות באזור מגורים, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. העבירה של שיבוש מהלכי משפט יוחסה גם לפרחי ופרי. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, ביום 2.10.01 סיירו המבקש, טספאי וחיים מלכה (להלן – "מלכה") – ששירתו באותו זמן כשוטרים במשמר הגבול – על חומות העיר העתיקה בירושלים. במהלך הסיור ירה טספאי צרור יריות באוויר ללא כל צורך עניני מרובה M-16 שהיה ברשותו, ואחריו ירה המבקש תחמיש ירי בודד ללא כל צורך עניני מרובה M-16 שהיה ברשותו. בסמוך אחרי הירי פנו המבקש וטספאי למלכה, היתרו בו שלא לגלות כי הם היורים והדריכו אותו מה לומר אם יחקר בענין הירי. עם הגיעם לבסיס, פגשו המבקש וטספאי את פרחי ופרי. טספאי החליף את מכלול הנשק שלו עם פרחי ואילו המבקש החליף את מכלול הנשק שלו עם פרי, על מנת לטשטש את הראיות ולמנוע את זיהוים כיורים. כמו כן, שטפו המבקש וטספאי את ידיהם ומרחו עליהן מסטיק כדי לטשטש את ריח אבק השריפה. בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא ר' כרמל), בפסק דינו מיום 13.3.03, הרשיע את המבקש על פי הודייתו וגזר עליו מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים. המבקש ערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים מ' גל, י' ענבר ומ' מזרחי), בפסק דינו מיום 24.6.03, דחה את הערעור.

המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המשיבה השיבה על הבקשה.

2.בבקשתו שלפני טוען המבקש, כי הוא "חשוף לנזק בלתי יתואר באובדן מקום עבודתו לצמיתות, אך ורק מחמת ההרשעה" וכי מעד "מעידה חד פעמית אשר עוול יעשה לו אם מעידה חד פעמית זו תכשילו מכאן ולעולם". עוד טוען הוא, כי לא היה מקום להבחין בינו לבין נאשם נוסף בפרשה – פרי – שהוטלו עליו עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות ללא הרשעה, וכי "יש להחיל עליו דין דומה באשר לעצם ההימנעות מהרשעה (גם אם לא בהיקף שעות השל"צ)". המבקש מוסיף וטוען, כי יש להתחשב בגילו הצעיר, בעברו הנקי ובכך שהודה במעשיו ושיתף פעולה עם החוקרים ויש לראות בכך "משום חזרה מנסיונו לשבש חקירה ומשפט". כמו כן, יש לקבל את המלצת שירות המבחן שלא להרשיעו.

באת כוח המדינה מצדה סומכת את ידיה על פסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לטענתה, "שאלת הרשעתו של המבקש אינה מעלה כל שאלה משפטית, החורגת מעניינו הספציפי, ושמצדיקה דיון בערכאה שלישית". עוד טוענת היא, כי ענינו של המבקש אינו נכלל בגדר המקרים החריגים שבהם נמנע בית המשפט מהרשעה. כמו כן טוענת היא, כי בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש בכך שגזר עליו עונש קל ביותר. באת כוח המדינה מוסיפה וטוענת, כי המבקש לא הופלה לרעה לעומת הנאשמים האחרים וכי גם טספאי - שותפו של המבקש לשלושת האישומים - הורשע בדינו.

3.אינני רואה עם בא כוח המבקש עין בעין. טענותיו של בא כוח המבקש שפורטו לעיל אינן מגלות שאלה משפטית או ציבורית החורגת מד' אמותיה של הפרשה הנדונה. די בכך כדי לדחות את הבקשה להרשות ערעור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 11371/03 טיחאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 8787/03 מנסור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). גם הטענה כי המבקש הופלה לרעה לעומת נאשם אחר – שעליו הוטלו עבודות שרות לתועלת הציבור ללא הרשעה – אינה מצדיקה דיון בערכאה שלישית לאור השוני בעבירות שעבר כל אחד מהם: הנאשם האחר לא עבר עבירה של יריות באזור מגורים והדחה בחקירה, ואף העבירה של שיבוש מהלכי משפט שעבר באה לטשטש את המעשה שעשה המבקש ולא מעשה שהוא עצמו עשה. גם חששו של המבקש מפני תוצאות חמורות העלולות להיות להרשעה אינו מצדיק דיון בערכאה שלישית.

4. הבקשה נדחית.