רע"פ 8787/03 מוחמד מנסור נ. מדינת ישראל

1.על המבקשים הוגש בבית משפט השלום בנצרת כתב אישום שייחס להם עבירות של החזקת סם מסוכן והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נתפסו המבקשים – שהיו בתוך מכונית, בכניסה לכפר איכסאל - כשברשותם סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל 840 גרם נטו ו-32 טבליות MDMA . המבקשים ניסו להימלט מן המקום ונעצרו רק אחרי שאחד השוטרים ניפץ את חלון המכונית. במהלך מעצרו של המבקש מס' 1 השליך מידיו קופסא המכילה טבליות MDMA . בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט ג' אזולאי) הרשיע את המבקשים, על פי הודיותיהם, וגזר על כל אחד מהם עונש מאסר לתקופה של 10 חודשים לריצוי בפועל ו- 10 חודשים על תנאי. כמו כן חייב אותם בתשלום קנס בסכום של 2000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים י' כהן, א' אברהם וג' (דה-ליאו) לוי), בפסק דינו מיום 23.9.03, דחה את ערעורם על חומרת העונשים.

המבקשים מבקשים להרשות להם לערער על פסק הדין ובגדר בקשתם מבקשים הם לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליהם. המדינה השיבה על הבקשות.

2.בבקשתה שלפני מיקדה באת כוח המבקשים את טענותיה בשאלה "איזה משקל יש לתת להמלצות של שרות המבחן, אם בכלל, בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם זה או אחר, ואיזה משקל יש לתת לשיקומו". לטענתה, משהציע בית המשפט המחוזי מיוזמתו להפנות את המבקשים לקבלת תסקיר של שירות המבחן – שמצדו המליץ להעמידם "במבחן טהור למשך שנה" – כי אז היה עליו להעדיף "את המלצת שרות המבחן על פני שיקולים אחרים, ולהעניק לה משקל יתר במאזן השיקולים העומד בפניו". עוד טוענת היא, כי גילם הצעיר של המבקשים - ילידי 1977 ו- 1982 – מצדיק גם הוא להקל בעונשם.

כנגדה טוענת באת כוח המדינה, כי "בקשתם של המבקשים שכל עניינה חומרת העונש, ובקשה לבחינה נוספת של נסיבותיהם האישיות של המבקשים איננה עומדת במבחנים למתן רשות ערעור". עוד טוענת היא, כי העונש שהוטל על המבקשים אינו חמור וכי חרף גילם הצעיר לחובתם "עבר פלילי ממשי". באת כוח המדינה מוסיפה וטוענת, כי "שיתוף הפעולה של המבקשים עם שירות המבחן איננו מלא, ולמרות ניצנים ראשוניים של מגמה חיובית, אשר צצו ועלו רק לאחר תקופה ארוכה שערעורם היה תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי, ניכר בתסקירים כי אין התייחסות ממשית מטעם המבקשים לחומרת העבירות שביצעו".

3.דין הבקשה להדחות.

ענינם של המבקשים נשקל בשתי ערכאות שנתנו דעתן על נסיבות המעשים ונסיבותיהם האישיות, ואין מקום לבדיקה נוספת בערכאה שלישית. בקשתם להרשות ערעור גם אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר ענינם הישיר של המבקשים ואין בה היבט ציבורי עקרוני המצדיק דיון בערכאה שלישית (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"פ 626/97 בוזנשוילי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97(4) 7; רע"פ 5261/99

בר-נוי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 99(3) 1117; רע"פ 2192/01 פנחסי נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2001(3) 2135; רע"פ 9392/02 מסארווה נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2002(3) 166; רע"פ 6012/03 עסל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 6115/03 דדוביץ נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(2) 3214; רע"פ 4013/03 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 11371/03 טיחאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

זאת ועוד. כלל נקוט בידינו כי חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט זה (ראו: רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תקדין עליון 88(1) 663;

רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 97(1) 42; רע"פ 4938/98 אח'ליל נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 98(4) 609; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2002(3) 49; רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(2) 3000; רע"פ 6307/03 דני אל ויניב התקנות ושירותים בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס (טרם פורסם); רע"פ 1950/03 אורלי עזריה נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(1) 1814; רע"פ 6252/03 זאבי נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(2) 3207; רע"פ 11373/03 טיחאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)) . לא מצאתי בנסיבות המקרה שלפנינו דבר שיצדיק סטיה מכלל זה. יתר על כן, הערכאות הקודמות שקלו לזכותם של המבקשים את הנסיבות המקלות – גילם הצעיר והמלצתו החיובית של שרות המבחן – אולם את כף שיקוליהם הכריעו לחובה רוע מעלליהם של המבקשים, כמויות הסם הגדולות שבהן מדובר והרשעותיהם הקודמות, בין היתר, בעבירות סמים. על החומרה המופלגת שבעבירות סמים ועל המגמה לייחס משקל מועט לנסיבות אישיות מקלות של עוברי עבירות כאלה, עמד בית משפט זה פעמים הרבה. כך נאמר, בין היתר, כי:

"עם התגברותה של הפשיעה בתחום עבריינות זה והפיכתו למכת מדינה, נדחקים שיקולי קולא אלה לקרן זווית, וכל עוד לא הודברה מכה זו, עלינו להעמיד בראש שיקולי הענישה על עבירות אלה שיקולי תגמול והרתעה, למען ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד. מתוך כך נקבע לאחרונה בפסיקתו של בית משפט זה לענין--- עבריינות סמים - 'כי העונשים אשר הוטלו עד כה כנראה לא היה די בהם להרתעת העבריינים בפועל ובכוח. במצב כזה בהכרח הנסיבות האישיות של השולח ידו בעבריינות מסוג זה חייבות לסגת מפני האינטרס הציבורי---'" (דברי המשנה לנשיא מ' אלון בע"פ 332/87 בר און נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 382, 388. עוד ראו: ע"פ 346,368/87 מדינת ישראל נ' ונוס, תקדין עליון 88(1) 467;

ע"פ 520/88 מדינת ישראל נ' מלכה, תקדין עליון 89(1) 464).

אשר להמלצתו של שירות המבחן, אין זאת אלא המלצה, שיש לה, כמובן, משקל נכבד, אך לא משקל מכריע (ראו דברַי ברע"פ 6915/03

גומייד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). עוד נאמר על כך כי:

"שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית המשפט, וזאת, בין היתר, מאחר שהוא אינו מופקד על הראייה הכוללת, הבוחנת גם את אלמנט ההרתעה הכללי ונתונים כיוצא באלה --- השירות רואה את עיקר מעייניו במיצויו של היבט מוגדר של הנתונים, הנאספים לקראת ההכרעה השיפוטית, ובית המשפט הוא שיוצר את האיזון הנאות בין הנתונים השונים ומופקד על ראייתו של השלם להבדיל מן הקטע או המקוטע" (דברי השופט (כתוארו אז) מ' שמגר בע"פ 359,344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ"ד לה(4) 313, 318. עוד ראו: ע"פ 643/85 באנוז נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 86(2) 741; ע"פ 692/86 אלקלעי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 86(4) 175; רע"פ 35/02 בנימין נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2002(3) 2597; רע"פ 8902/02 נבולסי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2002(3) 2597; רע"פ 5176/03 סוריאנו נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2003(2) 2255).

סוף דבר, לא מצאתי טעם טוב המטה את הכף לזכותם של המבקשים.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב הביצוע ומתבטל צו עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 30.9.03. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשיהם במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 18.1.04 עד שעה 10:00. הערובות שניתנו להבטחת התייצבותם יעמדו בעינן עד להתייצבות.