רע"פ 5258/03 אחמד פדילה נ. מדינת ישראל

1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב יפו (כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו, ת' שפירא), שעניינה חומרת העונש שהוטל על המבקש.

2.נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. במסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום ולמבקש יוחסה עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, בה הודה. המבקש צירף לאישום זה אישום בשידול לשיבוש מהלכי משפט והודה אף בו. בית משפט השלום (כבוד השופט ח' פדר) הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, וגזר עליו בגין כל אחת מן העבירות שבהן הורשע שני חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הפעיל בית המשפט עונש מאסר מותנה של שבעה חודשים, שהיה תלוי ועומד נגד המבקש, וקבע כי חלק ממנו ירוצה בחופף, כך שבסך הכל יירצה המבקש עשרה חודשי מאסר בפועל.

3.המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת עונשו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי הרושם המתקבל מתוך תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש הוא שלילי ביותר. זאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לסייע לו להשתקם, ניסיונות שבמסגרתם נדחה מתן גזר הדין וניתן לבסוף מעל שנה וחצי לאחר מועד הכרעת הדין. בית המשפט המחוזי ציין גם כי עונשו של המבקש אינו חמור נוכח העבירות שבהן הורשע, ובמיוחד נוכח הקביעה כי עונשי המאסר ירוצו באופן חופף, ולו חלקית.

4.מכאן הבקשה שבפניי.

המבקש טוען כי הוא מבקש להצטרף למסגרת שיקומית, וכי בניגוד לעבר, כיום יש בכוחו לעשות כן. המבקש מוסיף כי הוא מצוי בטיפול שירותי הרווחה בעירו, ומצרף מכתב לפיו נבדק במהלך תקופה של כחודש ימים, בתחילת שנת 2002, ולא נמצאו בגופו שרידי סם.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו של המבקש. גם לגופו של עניין סבורה המשיבה כי חרף ההזדמנויות שניתנו למבקש הוא לא הצליח לגייס את הכוחות הנדרשים לצורך תהליך גמילה.

4.דין הבקשה להידחות.

על-פי ההלכה הנוהגת בבית-משפט זה, טענות כנגד חומרת העונש אינן מקימות, כשלעצמן, עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). גם לגופו של עניין, לא ראיתי בדברים שהעלה המבקש ובמסמכים שצירף כל טעם המצדיק התערבות בגזר הדין שהוטל עליו, שאינו חמור, בלשון המעטה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.