רע"פ 1076/06 ג'סאן אבו ריא נ. מדינת ישראל

בית-המשפט לתעבורה בעכו הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בעת שהיה פסול מלהחזיק ברישיון, ומבלי שהיה בידו ביטוח תקף. בעקבות הרשעתו נגזרו למבקש, בין השאר, ששה חודשי מאסר בפועל והממונה על עבודות השירות התבקש לחוות דעתו אם המבקש מתאים לשאת בהם בדרך של עבודות שירות. בחוות דעתו, שלל הממונה אפשרות זו, מן הטעם שבמקרה קודם חדל המבקש מביצוע עבודות שירות שהושתו עליו, מחמת אי-התאמה. בית-המשפט לתעבורה לא ראה לאמץ חוות דעה זו, והורה לממונה להמציא לבית-המשפט פרטים אודות מקום העבודה בו ישא המבקש בעונשו. בין לבין חדל המבקש מלהתייצב לדיון, ומשאותר לבסוף והדיון חודש, הורה בית-המשפט לתעבורה כי העונש ירוצה מאחורי סורג ובריח.

על גזר הדין ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי, וזה הורה לממונה לשוב ולבחון את האפשרות לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות. משהוגשה בשנית חוות דעת שלילית מאת הממונה, נדחה הערעור.

זהו ענינה של הבקשה שבפני, בגדרה עותר המבקש כי יינתן לו לערער בשנית על גזר הדין. בתוך כך מפנה הוא להליכים אחרים שהוא צד להם, המתקיימים בערכאות משפטיות שונות. אך בכל אלה אין כדי לשנות מן העובדה, כי הבקשה אינה מעלה שאלה כללית, המצדיקה ליבון חוזר של הענין בפני בית-משפט זה. בהעדר שאלה כזו, אין עילה להרשות ערעור שני (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור , פ"ד לו(3) 123). וכידוע, טענות לענין חומרת הענישה אף הן אינן מצדיקות, ככלל, היעתרות לבקשה למתן רשות ערעור (השוו רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תקדין עליון 88(1) 663;

רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 97(1) 42; רע"פ 4938/98 אח'ליל נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 98(4) 609; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2002(3) 49; רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(2) 3000).

הבקשה נדחית, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.