רע"פ 11708/05 אוסמה אגבריה נ. מדינת ישראל

1.נגד המבקש, אשר בתקופה הרלוונטית לאישומים שימש כמנהל פעיל בחברה העוסקת בביצוע עבודות בניה, הוגשו שני כתבי אישום לבית-משפט השלום בחדרה. באחד נטען, כי הוא לא הגיש במועד דו"חות תקופתיים לשלטונות מס ערך מוסף, ניהל ספרים בניגוד להוראות, לא נפתח לו תיק "עוסק", ולבסוף אף הוציא חשבוניות מס עליהן לא דיווח, ובדרך זו השתמט מתשלום מס בסכום של 64,600 ש"ח.

2.המבקש הורשע על-פי הודאתו, ודינו נגזר למאסר למשך שלושה חודשים ומאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים. ערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי וכוון כנגד גזר-הדין – נדחה. נקבע, כי העבירות בהן חטא המבקש הינן חמורות, וכי "מי שמבצע מעשה שיש בו משום התחמקות מתשלום מס, איננו יכול להסתתר מאחורי הטענה שמדובר בעבירות 'טכניות', שהרי ביצוע מעשה שיש בו משום התחמקות מתשלום מס מגלם בתוכו כוונה פלילית ברורה. האינטרס הציבורי מחייב בנסיבות שכאלה שבית המשפט יגיב על עבירות מסוג זה בתגובה עונשית הולמת שתעביר מסר חד משמעי אשר יבהיר שביצוע מעשי עבירה מעין אלה איננו משתלם ... בית משפט קמא הקל מאוד בגזר דינו עם המערער ונתן בשיקוליו ביטוי נרחב להתחשבותו במצוקתו של המערער" (עמוד 4 לפסק-הדין).

3.עתה עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור, הואיל ולהשקפתו, ראוי היה לתת משקל יתר בעונשו למצבו הנפשי, המשפחתי והכלכלי, לנוכח העובדה כי זוהי מעידתו הראשונה בתחום זה, ומשום שהביע חרטה וחזר לדרך הישר.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור נועדה לבחינתם של מקרים בהם מתעוררות שאלות משפטיות כלליות, חוקתיות או ציבוריות, ולא כזו היא הבקשה הנוכחית המכוונת כנגד העונש. סוגיה זו נבחנה בידי שתי ערכאות, ובכך די (השוו רע"פ 10231/03 ציון קורן נ' מדינת ישראל ; רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה ; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל ; רע"פ 4938/98 א'חליל נ' מדינת ישראל ; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל ; רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל ). יתר על כן, עיון בפסקי הדין של ערכאות קמא מלמד, כי נסיבותיו האישיות של המערער זכו להתייחסות הולמת, ומכאן גזר הדין המתון בעניינו של המבקש.

הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.