פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4723/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
איברהים הרידי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום
25.4.06, בתיק ע"פ 30112/06, שניתן על ידי כבוד השופטים: ע' חבש, י' צבן,
י' נועם
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הורשע, לפי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע שורת עבירות רכוש ברכבים, עת שהה בישראל שלא כדין. נוכח הרשעתו, נגזרו לו 6 חודשי מאסר על-תנאי, ו בן שישה חודשים. בנוסף, הופעל עונש מאסר מותנה בן שנה שהיה תלוי ועומד נגדו בגין הרשעה אחרת.
המשיבה – אשר סברה כי העונש שנגזר למבקש מקל יתר על המידה – הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר החליט לקבלו ולהעמיד את עונשו של המבקש על שמונה-עשר חודשי מאסר. שנת המאסר על-תנאי שהייתה תלויה נגד המבקש הופעלה אף היא, מחציתה במצטבר ומחציתה בחופף. נוכח כל אלה חויב המבקש לשאת בעונש מאסר בן שנתיים.
עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, וככל שירדתי לסוף דעתו, את עיקר השגותיו הוא מכוון כנגד חומרת העונש שנגזר לו, ובעיקר כנגד ההחמרה בעונשו בבית-המשפט המחוזי.
לבקשה זו לא אוכל להיעתר. כידוע, חומרת העונש כשלעצמה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, למעט מקרים חריגים שעניינו של המבקש אינו נמנה עליהם (רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 4938/98 חליל נ' מדינת ישראל , לא פורסם). אף לגופו של עניין לא מצאתי חומרה מיוחדת בעונש שנגזר למבקש, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ד בסיוון תשס"ו
(20.6.2006).
ש ו פ ט