פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 730/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מועתצם מלחם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 3.1.06,
בתיק ע"פ 1437/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' כהן, ה' ח'טיב, א' הלמן
בשם המבקש: עו"ד כיסרא
קבהא
החלטה
בית-משפט השלום בנצרת הרשיע את המבקש, ששהה בישראל שלא כדין, על-פי הודאתו, בעבירות של התפרצות, גניבה, היזק לרכוש במזיד וכניסה לישראל שלא כחוק. זאת, לאחר שבתאריך 30.9.05, הוא פרץ לשלושה בתי מגורים בכפר דבוריה, ומשם גנב פריטים שונים תוך גרימת נזק לרכוש. בעקבות הרשעתו נגזרו למבקש 18 חודשי מאסר ו-24 חודשים על-תנאי, שלא ישוב ויעבור אחת מן העבירות בהן הורשע.
המבקש ערער כנגד גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה, לאחר שנמצא כי העונש הנו מאוזן, ובעת גזירתו ניתנה הדעת לכל השיקולים להם יש להידרש, ובכללם, נסיבותיו האישיות.
כעת עותר הוא כי יינתן לו לשוב ולערער על חומרת העונש, אולם לבקשה זו אין בידי להיעתר. השגותיו של המבקש הנן חזרה על הטענות שהשמיע בפני ערכאות קמא, ומשאלה נבחנו, שוב אין מקום לעסוק בהן בשלישית. כידוע, הלכה היא שרשות ערעור אינה ניתנת לצורך ליבון מחודש של סוגיית העונש, למעט מקרים חריגים עליהם לא נמנה עניינו של המבקש שבפני (השוו רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל ; רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה ; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל ; רע"פ 4938/98 חליל נ' מדינת ישראל ; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל ; רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל ).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בטבת תשס"ו
(25.1.2006).
ש ו פ ט