פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5712/06 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מהדי סלימאן טרביה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ 878/05, מיום 22.6.06, אשר ניתן על-ידי כב'
השופטים: מ' נאמן, ר' שפירא ומ' פינקלשטיין
בשם המבקש: עו"ד איימן
אבו-רייא
החלטה
בעת הרלוונטית לאישומים נגדו, שימש המבקש, מהדי סלימאן טרביה, כמנהלה הפעיל של חברת מ.מ. מכללת המרכז בע"מ. בית-משפט השלום קריות הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, ב-22 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 בצירוף סעיף 67(א) לאותו חוק ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.
לאור הרשעתו, גזר בית-משפט השלום על המבקש ארבעה חודשי מאסר ושישה חודשים מאסר על תנאי. בית-המשפט ציין בגזר-דינו, כי שקל אפשרות להמיר את המאסר בעבודות שירות, אולם בנסיבותיו של המבקש לא מצא לכך הצדקה. לעניין זה נקבע, כי המבקש טרם הסיר את מחדליו, באשר חלקו הגדול של החוב טרם שולם לרשויות המס.
ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה וכוון כנגד העונש, נדחה. בית-המשפט הדגיש את התקופה הארוכה – קרוב לחמש שנים – במהלכה בוצעו העבירות, וקבע כי בנסיבות אלו לא הוכחה בפניו עילה להתערב בעונש.
כנגד החלטה אחרונה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, במסגרתה עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו בפני ערכאה נוספת. נטען, כי בית-משפט השלום לא התחשב במצבו הכלכלי הקשה, במצבו המשפחתי ובעובדה כי זוהי מעידתו הראשונה בפלילים. נטען, שכל אלה היו צריכים להוביל למסקנה כי יש לאפשר לו לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות.
דין הבקשה להידחות. רשות ערעור יוחדה לאותם מקרים חריגים המעוררים סוגיות משפטיות כלליות, להן נודעת השלכה החורגת מעניינם של הצדדים המתדיינים. לא כזו היא הבקשה שבפני, העוסקת אך בעונש שהושת על המבקש, וכידוע, הלכה היא כי השגות כנגד העונש, למעט מקרים חריגים, אינם מקימים עילה לקיומו של ערעור שני (השוו רע"פ 149/88 טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תקדין עליון 88(1) 663;
רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 97(1) 42; רע"פ 4938/98 אח'ליל נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 98(4) 609; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2002(3) 49; רע"פ 5258/03 פדילה נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2003(2) 3000). כך או כך, אינני סבור כי סיכוייו של ערעור מסוג זה, לו התאפשרה הגשתו, רבים, הואיל ומאז בוצעו העבירות (בין השנים 2001 עד 2004) יכול היה המבקש, בשקידה ראויה, לסלק את מחדליו, ומשלא עשה זאת אין לו להלין אלא על עצמו.
הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.
ניתנה היום, י"ג בתמוז התשס"ו (9.7.2006).
ש
ו פ ט