פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7214/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ליאור אסולין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 21.11.06 בע"פ 2465-06-08 שניתן על-ידי
כבוד השופטת נ' אוהד
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
בשם המשיבה:
עו"ד יעל שרף
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט לתעבורה ברמלה (ת 6535/06) בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, לפי סעיפים 10(א) ו-62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 5.6.2008 בשעה 04:00 לפנות בוקר, נהג המבקש ללא רשיון נהיגה בתוקף. בדיון שנערך ביום 21.11.2006 בהיעדרו של המבקש, פסל בית המשפט (כבוד השופטת ר' טאובר ) את המבקש מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים וכן גזר עליו קנס של 2,000 ש"ח או 200 ימי מאסר תמורתם.
ביום 17.12.2007 הגיש המבקש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול גזר הדין אשר ניתן במעמד צד אחד. ביום 19.12.2007 דחה בית המשפט את הבקשה.
המבקש הפקיד את רשיונו ביום 22.3.2008 במזכירות בית המשפט לתעבורה. ביום 27.4.2008 הגיש בא כוחו של המבקש בקשה לחישוב פסילת רשיונו של המבקש בחופף לפסילתו בתיק תעבורה אחר שהורשע בו, ולא מיום הפקדת רשיונו. לטענת המבקש, גילה על פסילת רשיונו רק כאשר התייצב להפקיד את רשיונו באפריל 2007 בגין הרשעה אחרת נגדו בבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (ת' 26863/05). בית המשפט דחה את בקשת המבקש.
המבקש הגיש ערר לבית המשפט המחוזי מרכז על החלטת בית המשפט לתעבורה. המבקש טען שמכיוון שהיה ידוע לבית המשפט קמא שאין בידו רשיון בתוקף בעת מתן גזר הדין, יש לחשב את פסילת רשיונו מיום זה ולא מהיום בו הפקיד למעשה את הרשיון חסר התוקף.
ביום 26.6.2008 קבע בית המשפט (כבוד השופטת נ' אהד ) שלפי החוק תקופות פסילה תהיינה רודפות זו אחר זו, אלא אם כן קבע אחרת בית המשפט. משלא קבע בית משפט לתעבורה ברמלה אחרת בגזר דינו, ומשהפך פסק הדין לחלוט, יש לחשב את פסילת רשיונו של המבקש בתיק הנוכחי החל מתום פסילת רשיונו על ידי בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי אשר בגדרה שב המבקש וטוען כי יש לחשב את פסילת רשיונו החל מיום מתן גזר הדין על ידי בית המשפט לתעבורה ברמלה, בחופף לפסילה הנוכחית העומדת נגדו בגין הרשעתו בתיק אחר על ידי בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו. לדידו, חישוב תחילת הפסילה כשנתיים לאחר מתן גזר הדין בעניינו עושה עמו אי צדק שכן הפסילה הייתה אמורה כבר לבוא על סיומה.
דין הבקשה להדחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123(1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. בית משפט זה כבר עמד על כך שתחילת חישוב פסילת רשיונו של נאשם תחל עם הפקדת הרישיון לרשות הרלוונטית, זאת גם אם פג תוקפו של הרשיון (ראו רע"פ 9237/99, רונן מאיר נ' מ"י , פ"ד נד (1), 492, 497 (2000)). בנוסף, המבקש לא טרח להופיע לדיון בעניינו וכפי שעולה מבקשתו אף לא טרח לברר את גזר דינו. גם לאחר שגילה באפריל 2007 שרשיונו נפסל, כפי שנטען בערר, לא טרח להפקיד את רשיונו אלא במרץ 2008. יתרה מזו, טענתו העיקרית של המבקש היא שיש לחשב את פסילת רשיונו החל ממתן גזר הדין דווקא לאור העובדה שרשיונו כלל לא היה בתוקף באותה עת. לפי שיטה זו, המבקש ייהנה מפירות העבירה שביצע ועליה הועמד לדין, כך שהחוטא יצא נשכר, דבר שאין ההיגיון סובל. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום,
י"ח באלול התשס"ח (18.9.2008).
ש ו פ ט