רע"פ 7216/02 ד"ר אהרון וייצמן נ. מדינת ישראל ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה

1.המבקש הורשע בבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, על-יסוד הודאתו, בביצוע עבודות בניה בחריגה מהיתר, עבירה לפי סעיף 145(א) בצירוף סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה ). עבודות אלו כללו בעיקרן בניית קירות ותקרות בטון בהיקף של כ- 400 מ"ר, במפלס התחתון, במפלס הביניים ובמפלס הקרקע של הנכס הידוע כרמות 6 מגרש 2 בשכונת רמות בירושלים.

בגזר-הדין הדגיש בית-המשפט (כבוד השופט ש' ברעלי) את היקפה הנרחב של הבניה הבלתי-חוקית שביצע המבקש ואת העובדה שטרם פעל באופן ממשי להכשרתה. מנגד, ציין בית-המשפט את הודאתו של המבקש ואת נסיבותיו האישיות, ובהתחשב בכל אלה, הטיל על המבקש קנס בסך 100,000 ₪ והתחייבות עצמית על סך 200,000 ₪ להימנע מלעבור עבירות לפי סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק התכנון והבניה. בנוסף, הורה בית-המשפט על הריסת הבניה נשוא כתב-האישום לא לפני 1.9.03 (כשנתיים ממועד מתן גזר-הדין), וזאת על-מנת שיתאפשר למבקש לקבל במהלך תקופה זו היתר בניה כדין; עד קבלת ההיתר, אסר בית-המשפט על המבקש כל שימוש במבנה שנוצר.

2.המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים לעניין חומרת העונש. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' צמח, ע' קמא ומ' מזרחי) סבר כי לאור הסיכויים הטובים להכשרת הבניה, על-פי התכנית שהגיש המבקש לגורמים המוסמכים, ובהסכמת באת-כוח המשיבה, יש למקום להקל בעונשו של המבקש. לפיכך, קבע בית-המשפט המחוזי כי הקנס שהושת על המבקש יעמוד על סך של 40,000 ₪ בלבד וכי מועד ביצוע צו ההריסה, במידה ולא יינתן היתר לבניה, ידחה ליום 1.1.04. יתר חלקי גזר-הדין, קבע בית-המשפט המחוזי, יישארו על כנם.

3.מכאן הבקשה שבפני, בה מלין המבקש על צו הריסה שהוצא נגדו ועל שיעור הקנס שהוטל עליו. המבקש אף סבור כי עולות בעניינו שאלות משפטיות שונות, הנוגעות לסמכויות הענישה של בית-המשפט בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, לעקרון אחידות הענישה ולעסקאות טיעון, והן מצדיקות, לשיטתו, מתן רשות ערעור.

4.דין הבקשה להידחות.

הבקשה מוסבת על חומרת העונש, ועניין זה כשלעצמו אינו מקים עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). מעבר לדרוש, יוער כי עונש זה אינו חמור במידה המצדיקה התערבות. למבקש הובהר כי עליו לדאוג להכשרת הבניה החורגת, וכי לא די בפעולה של אטימת חללי הבניה הבלתי חוקית שביצע. לשם כך, נדחה ביצועו של צו ההריסה לתקופה ארוכה, בתחילה עד ליום 1.9.03 ובהמשך עד ליום 1.1.04. אשר לגובה הקנס שהוטל על המבקש, סבורני כי הקנס שקבע בית-המשפט המחוזי הינו ראוי בנסיבות העניין, נוכח היקף הבניה ונוכח הסיכון הנשקף ממנה, כפי שעולה מן המסמכים שצורפו לבקשה. אף בטענות האחרות שהעלה המבקש לא מצאתי ממש.

הבקשה נדחית.