החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 730/16 גרי יעקב גרשון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תעבורה · נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת ינשוףבקשת רשות ערעור שנייה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות ובסירוב לבדיקת ינשוף. נקבע כי הבקשה אינה מעוררת סוגיה עקרונית ומכוונת לתקיפת ממצאים עובדתיים ומהימנות שנקבעו בערכאות הדיוניות. לא נמצאה הצדקה לחריגה מהכלל האוסר ערכאה שלישית להתערב בממצאים אלה.

העובדות

המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בעבירות של נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת ינשוף. הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה. בבקשתו לרשות ערעור שנייה תקף את קביעות העובדה והמהימנות של הערכאה הדיונית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להעניק רשות ערעור שנייה בעניין הרשעה בנהיגה בשכרות ובסירוב לבדיקת ינשוף, כאשר הבקשה מכוונת לתקיפת ממצאים עובדתיים ומהימנות?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור שנייה ניתנת רק כאשר עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית או כאשר קיימים שיקולי צדק ייחודיים, ואין מתערבים בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית.

    ״הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערכאה שלישית
  • בדיקת ינשוף
  • מהימנות
  • קביעות עובדה
  • סוגיה עקרונית
  • שיקולי צדק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

730/16

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

גרי יעקב גרשון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק

דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.1.2016 בעפ"ת 20133-01-16

שניתן על ידי כבוד השופטת ר' בן-יוסף

בשם המבקש:

עו"ד אשר ארבל

החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' ב ן-יוסף ) בעפ"ת 20133-01-16 מיום 21.1.2016, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא נ' פראג לבוא ) בתת"ע 4795-10-14 מיום 20.12.2015, בגדרו הורשע המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות לפי סעיפים 62(3), 64ב ו-64(ד)(א) לפקודת התעבורה. נמצא, כי המבקש נהג ברכבו בעודו שיכור – וזאת, בשל סירובו לשתף פעולה עם דרישות השוטר להיעתר לבדיקת ינשוף. בית המשפט לתעבורה הגיע למסקנותיו על סמך קביעות עובדה ומהימנות, הן של השוטר והן של המבקש, וכעת בבקשתו, המבקש תוקף את קביעות אלה ומבקש מבית משפט זה לדון בסוגיות אלה שבעובדה, על אף חריגות הדבר.

2.

אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור. הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123

(1982)), או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). עיינתי בבקשה למתן רשות ערעור, ובפסקי הדין של בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי, ואני סבור כי אין מקום להתערב בהם. במקרה שלפניי, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה עקרונית כאמור, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בערכאת ערעור שנייה. כל עניינה של הבקשה הוא בתקיפת ממצאים עובדתיים אשר נקבעו בערכאה הדיונית ובחזרה על טענות אשר נדחו בפסקי דינן של שתי ערכאות קודמות. כידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת, ככלל, בממצאים מסוג זה, והלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור בפני ערכאה שלישית (רע"פ 7809/15 וילצ'נסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה ,

פסקה 5 (26.11.2015); רע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (7.9.2015); רע"פ 7214/14 שמאי נ' עיריית תל אביב , פסקה 6 (5.11.2014)). המקרה שלפניי אינו מצדיק חריגה מכלל זה. בחינת מסקנותיו של בית המשפט לתעבורה, אף על רקע טענות המבקש, מעלה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהלכה זו. הערכאה הדיונית הגיעה למסקנה מנומקת כי עדותו של השוטר מהימנה וכי עדותו של המבקש אינה כזו, והתוצאה המשפטית נגזרה בהתאם.

אף ערכאת הערעור לא ראתה מקום להתערב בקביעות אלה, וכאמור, אינני סבור כי יש הצדקה שערכאה זו תעשה כן. על יסוד כל האמור, דין הבקשה להידחות.

3.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, ה' באדר ב' התשע"ו (15.3.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1רשות ערעור שנייה ניתנת רק כאשר עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית או כאשר קיימים שיקולי צדק ייחודיים, ואין מתערבים בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית.