רע"פ 7310/06 חנן לסינג נ. מדינת ישראל

1.בכתבי-אישום שהוגשו נגד המבקש לבית-משפט השלום בנצרת נטען, כי ביום 7.10.02 הוא החזיק בביתו כדורי רובה וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.82 גרם, וכי ביום 4.2.04 החזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 447.4 גרם.

2.בית-משפט השלום הרשיע את המבקש, נוכח הודאתו, בעבירות של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית והחזקת נשק שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וסעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לבית-המשפט הוגשו מספר תסקירי מבחן, אשר באחרון שבהם נאמר כי המבקש נגמל מסמים, ועל כן המליץ שירות המבחן להאריך את תקופת המאסר על תנאי שהוטלה על המבקש בעבר, מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, ולהטיל עליו 120 שעות שירות לתועלת הציבור. בית-המשפט סרב להאריך את תקופת המאסר על תנאי, הואיל והמבקש אינו משתתף בטיפול למשתמשים בסמים, ועוד הוסיף, כי להשקפתו מהווה המבקש סכנה לציבור. אשר על כן, דינו נגזר לשלוש שנות מאסר, מתוכן שמונה חודשים בפועל ויתרתם על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים שעמד נגדו באופן מצטבר, כך שבסופו של יום עונשו הועמד על 20 חודשי מאסר בפועל.

3.המבקש הביא את השגותיו כנגד גזר הדין בפני בית-המשפט המחוזי בנצרת, וטען כי נכון היה להאריך את המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו, ומכל מקום, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, ובהן נכותו ומצבו המשפחתי, עונש המאסר שהושת עליו הנו מופרז לחומרה.

בית-המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' כהן והשופטים ה' חטיב וא' הלמן) קבע כי לא היה מקום לעשות שימוש בהוראתו של סעיף 85 לחוק העונשין, אולם הקל במידת מה בעונשו של המבקש, כאשר העמידו על 15 חודשי מאסר בפועל. מכאן הבקשה שבפני, בה עותר המבקש כי תינתן לו רשות ערעור, בטענה כי עניינו מהווה דוגמא לעובדה מצערת לפיה ערכאות קמא אינן נוהגות באופן אחיד, לאורם של קריטריונים נהירים, בעת הפעלתו של סעיף 85 לחוק העונשין.

4.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן, המעלים סוגיה משפטית לה נודעת השלכה ציבורית רחבת היקף. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו גוון ציבורי מעין זה, עניינו מתמצה בנסיבותיו הפרטניות גרידא, ובחומרת העונש שהושת עליו, אשר היא כשלעצמה אינה מהווה עילה למתן רשות לערער. אף שלכלל זה נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם (רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646; רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם).

עוד אוסיף, כי אין להקל ראש בנגע הסמים הנפוץ במחוזותינו, ולבכר את אינטרס שיקומו של המבקש כחזות הכול. ערכאות קמא בחנו היטב את אינטרס שיקומו של המבקש, מחד גיסא, ואת הנזק שייגרם לחברה אם לא יופעל נגדו המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו, מאידך גיסא. אין לי אלא להצטרף למסקנתן כי לא זה המקום הראוי לעשות שימוש בהוראת חוק זו.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.