רע"פ 7314/21בהאא חוסין נ. היחידה הארצית לאכיפה דיני תכנון ובניה

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, אשר לפי הבקשה אמור להיכנס לתוקף היום, 9.12.2021. צו זה נידון בהחלטתי ברע"פ 7314/21, מיום 31.10.2021, בה דחיתי את בקשת רשות הערעור וקבעתי כי הצו ניתן כדין. בתמצית יצוין כי המדובר בעסק לרחיצת מכוניות שנבנה בשטח המיועד ל"נוף פתוח" ול"דרך".

2.

המבקש טוען כי יש להורות על עיכוב ביצוע הצו, מהטעם שהוא פועל ל"הכשרת" המבנה מושא הצו, וציין כי בכוונתו לערור על החלטת רשות הרישוי, שדחתה על הסף את בקשתו להיתר בניה מספר 2021/0345 ביום 17.11.2021.

3.

דין הבקשה להידחות. אף שהמבקש לא ציין זאת, דומה כי הבקשה הוגשה מכוח סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, שכותרתו "בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי". בהתאם לסעיף קטן (ג)(1), יש להחליט על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם סעיף קטן (ג)(2) מאפשר להורות על עיכוב ביצוע זמני "במעמד צד אחד,

ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה". המבקש לא הצהיר כאמור ומטעם זה בלבד יש לדחותו.

4.

עוד אוסיף כי לפי סעיף קטן (ד)(2) "בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו ... אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין...". כפי שעולה מהחלטה ועדת רשות הרישוי שצורפה לבקשה – השימוש בקרקע אינו תואם את השימוש המותר לפי הוראות סעיף 17(ב) לתוכנית החלה על הקרקע, וטעם זה מחייב אף הוא את דחיית הבקשה.

5.

לבסוף – אציין כי ההחלטה עליה מבקש המבקש לערור, לדבריו, ניתנה כבר ביום 17.11.2021, ולא ברור מדוע המבקש "שקט על שמריו" עד היום, אז הגיש בקשתו.

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית.