רע"פ 7383/05 נועם נאור נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המבקש הואשם בבית-משפט השלום בכפר-סבא בעבירה של צעדי פזיזות ורשלנות – אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, עבירה לפי סעיף 388(6) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על-פי הנטען בכתב האישום, המבקש לא נקט אמצעי-זהירות מתאימים ביחס לכלבים שבהחזקתו, אשר התנפלו על עובר-אורח ופצעוהו. המבקש כפר בעובדותיו של כתב-האישום, ופנה לבית-המשפט בבקשה למנות לו סנגור ציבורי לצורך ניהול משפטו. בקשתו זו נדחתה מבלי שנערך בה דיון. בסופו של ההליך הורשע המבקש בדינו, והתביעה עתרה להשתתו של עונש מאסר בפועל. בית-משפט השלום גזר למבקש 8 חודשי מאסר (הכולל הפעלת מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, בחופף), פיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח, ומאסר על-תנאי למשך עשרה חודשים. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה.

בקשת רשות הערעור מסבה עצמה על פגיעה בזכות לייצוג בידי סנגור. לטענת המבקש, דחייתה בלא-דיון של בקשתו למנות לו סנגור, אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שיצאה מלפני בית-משפט זה בדבר החובה לקיים דיון בבקשה כאמור בטרם החלטה בה (ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(4) 203, 208; בג"ץ 6095/98 לוקסנבורג נ' כב' השופטת א' גת , לא פורסם). כן מלין המבקש על כך שבאת-כוח המשיבה בערכאה הדיונית עתרה להשתתו של מאסר בפועל, אך לא הודיעה על כך לבית-המשפט מראש כדי שיוכל לבחון אם יש מקום להורות על מינוי סנגור, כהוראתה של תקנה 4א לתקנות הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1996.

לטענת המבקש, פגמים אלו בניהול משפטו מצדיקים את ביטולם של פסקי-הדין שניתנו על-ידי הערכאות דלמטה, והחזרת עניינו לשמיעה מחודשת בפני הערכאה הדיונית. כן מבקש הוא כי נורה על בירור עניינו בפני בית-משפט אחר במחוז המרכז, נוכח כך שמספר שופטים בבית-משפט השלום בכפר-סבא מודעים לעברו הפלילי.

בתשובתה לבקשה הודיעה המשיבה, כי אף שלעמדתה לא כל מקרה בו נאשם אינו מיוצג ונגזר לו מאסר הוא מצב המצדיק ביטול משפטו, הרי שבנסיבות מקרה זה מסכימה היא למתן רשות לערער וכן לקבלת הערעור גופו, במובן זה שעניינו של המבקש יובא בשנית בפני בית-משפט השלום.

נוכח עמדתה זו של המשיבה, אנו מקבלים את הבקשה ועמה את הערעור גופו. פסקי-הדין של הערכאות דלמטה יבוטלו, ועניינו של המבקש יוחזר לשמיעה בפני בית-משפט השלום בכפר-סבא. לא מצאנו מקום או עילה להעביר את הדיון לבית משפט אחר.