פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6095/98 יורם לוקסנבורג נ. השופטת א' גת שופטת בית משפט השלום ברחובות

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · מינוי סניגור ציבוריעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית משפט השלום שלא לקיים דיון בבקשה למינוי סניגור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ קבע כי משביקש נאשם מבית משפט השלום למנות לו סניגור, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים ולשמוע את טענותיהם. בהסכמת המדינה והסניגוריה הציבורית התקבלה העתירה והבקשה הוחזרה לבית משפט השלום להכרעה מחדש. בג"ץ לא התווה אמות מידה לגיבוש ההחלטה.

העובדות

העותר ביקש מבית משפט השלום למנות לו סניגור. הבקשה נדונה ללא קיום דיון בנוכחות הצדדים. העותר פנה לבג"ץ בעתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה על בית משפט השלום לקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשה למינוי סניגור לנאשם לפני שהחליט בה?

הלכות

  1. 1

    משביקש נאשם מבית המשפט למנות לו סניגור, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים, לאפשר לעותר להעלות טענותיו ולשמוע את תגובת המדינה לפני גיבוש החלטה.

    ״משביקש מבית-משפט השלום למנות לו סניגור, היה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חובת בית המשפט לדון בבקשה למינוי סניגור בדרך המקובלת קיימת גם לאחר חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, ואין בחוק כדי לגרוע ממנה.

    ״ואין לומר כי חוק הסניגוריה הציבורית גרע מחובתו האמורה של בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מינוי סניגור
  • סניגוריה ציבורית
  • בקשה למינוי סניגור
  • בית משפט השלום
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

6095/98

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

העותר

:

יורם

לוקסנבורג

נגד

המשיבים

:

1. כבוד השופטת א' גת, שופטת בית משפט

השלום ברחובות

2.

מדינת ישראל

3.

הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים

בקשה

למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

ט"ז חשוון תשנ"ט

(5.11.98)

בשם

העותר

:

עו"ד רינת קיטאי, עו"ד דן יקיר

בשם

המשיבה 2: עו"ד אודית קרינלדי-סירקיס

בשם

המשיבה 3: עו"ד דורי פינטו

פ ס ק - ד י ן

מקובלת עלינו טענת העותר - המקובלת גם על באת-כוח המדינה ועל הסניגוריה הציבורית - כי משביקש מבית-משפט השלום למנות לו סניגור, היה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים, לאפשר לעותר להעלות טענותיו בפני בית המשפט, לשמוע גם את תגובת המדינה ולגבש את החלטתו על יסוד מכלול השיקולים הרלוואנטיים להחלטה מעין זו. על חובת בית המשפט לדון בבקשה למינוי סניגור בדרך המקובלת, ותוך הכרה בחשיבות הייצוג על ידי סניגור, עמד בית המשפט עוד לפני חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו1996- (ע"פ 134/98 אברג'יל נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(4) 203), ואין לומר כי חוק הסניגוריה הציבורית גרע מחובתו האמורה של בית המשפט.

בהסכמת המדינה והסנגוריה הציבורית הננו מקבלים את העתירה במובן זה שבקשת העותר למינוי סניגור תוחזר לבית-משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת א' גת), שיחזור ויחליט בה לאחר שיאפשר לצדדים להשמיע טיעוניהם לפניו. חרף בקשת העותר לא ראינו מקום במקרה הנדון להתוות את אמות המידה והשיקולים על-פיהם מוטל על בית המשפט לגבש את החלטתו.

ניתן היום, ט"ז בחשוון תשנ"ט

(5.11.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98060950.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 134/98

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 7383/05נועם נאור נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1משביקש נאשם מבית המשפט למנות לו סניגור, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים, לאפשר לעותר להעלות טענותיו ולשמוע את תגובת המדינה לפני גיבוש החלטה.
  2. 2חובת בית המשפט לדון בבקשה למינוי סניגור בדרך המקובלת קיימת גם לאחר חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, ואין בחוק כדי לגרוע ממנה.