רע"פ 7450/09 הדר חיפה בע"מ נ. מדינת ישראל

1.

המבקשים, חברה ומנהלהּ, ניכו מס תשומות בין השנים 2006-2002 על סמך 43 חשבוניות מס פיקטיביות שהוצאו במטרה להעלים מס בסכום של למעלה ממיליון וחצי ש"ח. נטען, כי מדובר בחשבוניות אשר הונפקו למבקשים מטעם עוסקים מורשים בגין עסקאות שלא נערכו מולם, אלא מול עוסקים בלתי מורשים. בעקבות זאת – ולאור הודאתו של מבקש 2 בעובדות המפלילות שיוחסו לו, הרשיע בית-משפט השלום בירושלים את המבקשים בעבירות על פי חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975, וגזר למבקשת 1 קנס סמלי של 1,000 ש"ח, בעוד שמבקש 2 נדון לחצי שנת מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח.

2.

המבקשים הביאו את השגותיהם כנגד הרשעתם וגזר הדין בפני בית-המשפט המחוזי, ומנגד, ערערה המשיבה על קולת העונש. בית-המשפט קבע כי ערכאת הדיון שגתה כאשר החליטה להסתפק בעונש מקל, אך משום כך שמדובר בחשבוניות "זרות" ולא "פיקטיביות", וכי החשוב לצורך העניין הוא שהמבקשים הסתמכו על חשבוניות מס אשר לא שיקפו עסקאות אמת, ובכך הקטינו את סכום המס שהיה עליהם לשלם לקופת המדינה. לפיכך, התקבל ערעורה של המשיבה, ורכיב המאסר שהוטל על המבקש 2 הועמד על 10 חודשים. יתר רכיביו של גזר הדין נותרו על כנם.

3.

בבקשה שבפני עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נטען, כי לא הייתה למבקשים כוונה להתחמק מתשלום מס, באשר הם העבירו לידיהם של העוסקים המורשים מהם קיבלו את החשבוניות את סכום המס הנדרש על פי החוק, והניחו כי סכום זה יועבר לרשויות. לטעמם, ובניגוד להלכה הנוהגת שיצאה תחת ידו של בית-משפט זה, אין די במודעותם להיות חשבוניות המס פגומות, כדי לייחס להם גם כוונה להתחמק מתשלום מס.

4.

דינה של בקשה זו להידחות. כידוע, רשות לקיומו של ערעור שני ניתנת מקום שעניינו של מבקש מעורר סוגיה משפטית חשובה, המחייבת ליבון עקב השלכותיה האפשריות על הציבור בכלל, וציבור המתדיינים בפרט. עניינם של המבקשים אינו נמנה עם אלה. לא אחת נקבע, כי אדם המסתמך על חשבונית שאינה משקפת עסקת אמת לצורך ניכוי תשומות, חזקה עליו כי הוא מתכוון להקטין בדרך זו את סכום המס בו הוא חייב, ובכך, יש משום כוונה להתחמק מתשלום מס (ראו דבריו של השופט א' מצא בפסק-הדין ברע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן (בפירוק) - " עוסק המסתמך על חשבונית שאינה משקפת עסקת אמת, לניכוי תשומות, מתכוון להקטין בדרך זו, שלא כדין, את סכום המע"מ שעליו לשלם, ובכך יש משום כוונה להתחמק מתשלום מס. השאלה אם העוסק ידע או חשד, כי העוסק שהוציא את החשבונית הכוזבת לא שילם למס ערך מוסף את סכום המע"מ הנקוב בחשבונית, אינה מעלה או מורידה" (לא פורסם, 25.3.2004); רע"פ 1054/07 צמרת אויאשן 1988 בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.2.2007); רע"פ 10945/07 יגיל שירותי שמירה ונקיון (1997) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.5.2008)). לא מצאתי כי אותה הלכה מחייבת בחינה מחדש, מאחר והיא משקפת מדיניות משפטית ראויה, ומשכך הם פני הדברים, לא נפלה בפסק דינה של ערכאה קמא שגגה המצדיקה קיומו של ערעור שני.

אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.