רע"פ 7523/98 דניאל מרק נ. מדינת ישראל

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 18.10.98.

המבקש הורשע בבית משפט השלום לאחר שהודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו. הוא הואשם בכך שברכבו לא הותקנו חגורות בטיחות במושב הנהג ובמושב הנוסע שלצידו, עבירה על תקנה 306 לתקנות התעבורה הקובעת כלהלן:

"רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש"

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. עיקר טענתו של המבקש בבית המשפט המחוזי, ואף בבקשה שלפני, היא כנגד חוקתיות התקנה וכי התקנתה מהווה התערבות פטרנליסטית של המדינה באוטונומיה של הפרט וברצונו החופשי.

2.בתשובתה טענה המשיבה כי אין בטענותיו של המבקש כל יסוד למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. לטענתה, משהודה המבקש בעובדה שחגורות הבטיחות לא היו תקינות נתקיימו יסודות העבירה האמורה ועל כן היה מקום להרשיעו בדין. המשיבה גם הוסיפה מבלי להתייחס לטענתו העיקרית של המבקש בדבר החובה לחגור חגורות בטיחות, כי אין טעם לפגם בקיומה של חובה להתקין ברכב חגורות בטיחות ובחובה לחגור אותן.

המבקש נתבקש להשיב על טענותיה אלו של המשיבה, אך לא מצאתי בתשובתו התייחסות של ממש לטענות אלו. לפנים מן הדרוש, כבר נדונה טענתו העיקרית של המבקש בבית משפט זה בקשר לחובתם של רוכבי אופנוע לחבוש קסדה, ונדחתה: בג"צ 332/71 פ"ד כו(1) 105; ואין מקום לבחון מחדש נושא זה.

לפיכך הבקשה נדחית.