פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
757/14
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש:
מוחמד אבו צאפי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 15.12.2013, בעפ"ג 26189-07-13, שניתן על-ידי
כב' השופטות ו' מרוז; ז' בוסתן; ש' בן שלמה
בשם המבקש:
עו"ד מאיה
גלעדי-ז'ולסון
החלטה
1.
בכתב אישום, שהוגש נגד המבקש, מתוארים שני מקרים בהם ביצע המבקש עבירות של אלימות קשה כלפי אשתו. לאחר דיון הוכחות, ביום 1.3.2012, הרשיע בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט מ' קרשן ) את המבקש בעבירות שיוחסו לו. בגין המקרה הראשון הורשע המבקש בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בגין המקרה השני הורשע המבקש בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(ג); ובעבירה של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. ביום 2.7.2013, נגזר דינו של המבקש, ובית המשפט השית עליו את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות; 5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים; צו מבחן למשך 12 חודשים.
2.
המבקש ערער על גזר הדין. הערעור נדון בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות ו' מרוז ; ז' בוסתן ; ש' בן שלמה ), וביום 15.12.2013, נדחה הערעור, לאחר שהמבקש חזר בו מהערעור. זאת, לאחר שהוסכם על עיכוב ביצוע עבודות השירות עד לתחילת חודש פברואר 2014, על מנת להקטין את הפגיעה בעסקיו של המבקש (עפ"ג 26189-07-13).
3.
ביום 29.1.2014, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה לביטול פסק הדין נדונה בפני בית המשפט המחוזי ביום 14.7.2014, ונדחתה בהחלטה מפורטת ומנומקת. בית המשפט המחוזי הבהיר, כי התרשמותו במהלך הדיון בערעור היתה, כי " המבקש היה מעורה היטב בדיון, הבין את תוכנו, נטל בו חלק פעיל והביע הסכמה מפורשת לדחיית הערעור ". בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על באת-כוחו הנוכחית של המבקש, אשר לא צירפה לבקשתה את תגובת בא-כוחו של המבקש בהליך הערעור. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי גם אם היתה מתקבלת הבקשה לביטול פסק הדין, היה מקום לדחות את הערעור לגופו. זאת, מכיוון שהמבקש " לא הפנים את חומרת מעשיו כמו גם לא הפיק את הלקחים הנדרשים מהטיפול שקיבל במסגרת שירות המבחן [...] העונש שהושת על המבקש מפליג בקולתו ואין הוא משקף כלל ועיקר את חומרת מעשיו ".
4.
במקביל לבקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגשה לבית משפט זה הבקשה דנן. בבקשה לרשות ערעור נטען, בכלליות רבה, כי ההסכמה למחיקת הערעור במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי " לא היתה על דעתו " של המבקש, וכן הופנו טענות כלפי מידת העונש. ביום 20.3.2014, הגיש המבקש מסמך שכותרתו " נימוקי בקשה והודעה ". במסמך זה שב המבקש וטען טענות כלליות, לעניין קיומו של חשש לעיוות דין, ולכך שלא ניתן לו יומו בבית המשפט המחוזי. לצד זאת אוזכר " נושא שיקול השיקום ומעמדו " בעבירות של אלימות במשפחה. בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הדין, הודיע המבקש כי הוא חוזר בו מן הטענה לקיומו של חשש לעיוות דין.
5.
הבקשה שלפניי איננה מגלה עילה למתן רשות ערעור, מאחר שהיא איננה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני, וכאמור, אין חולק כי לא נגרם למבקש עיוות דין כלשהו. לפיכך, דין הבקשה להידחות (רע"פ 4803/14 מזרחי נ' מדינת ישראל (15.7.2014); רע"פ 4224/14 ברונשטיין נ' מדינת ישראל (24.6.2014); רע"פ 4185/14 גולן נ' מדינת ישראל
(22.6.2014) ). גם לגופו של עניין, טענותיו של המבקש נטענו בעלמא, ללא שנתמכו ביסודות כלשהם וללא פירוט מינימלי. הן אינן מגלות עילה להתערבות בעונש שהושת על המבקש, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, נראה כי העונש אף נוטה לצד הקולה.
6.
לאור האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת. עיכוב הביצוע, עליו הוריתי בהחלטתי מיום 29.1.2014, מבוטל, והמבקש יתייצב לריצוי העונש שהושת עליו ביום 3.8.2014, עד השעה 10:00, אצל הממונה על עבודות השירות ברמלה.
ניתנה היום, כ"ה בתמוז התשע"ד (23.7.2014).
ש ו פ ט