רע"פ 7578-23 רע"פ 7578-23

לפניי ״בקשה בהולה לדחיית מועד התייצבות למאסר״ שקבוע ליום א׳ הקרוב, 05.11.2023.

בהחלטתי מיום 01.11.2023, דחיתי בצורה מנומקת את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בע"פ 35628-02-23 מיום 12.09.2023, בגדרו נקבע גם מועד התייצבותו של המבקש למאסר. כפי שציינתי בהחלטתי האמורה, המבקש אמנם ערער לבית משפט קמא הן על הכרעת דינו הן על גזר דינו, של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת"פ 58355-06-19, אך לאחר דיון שנערך ביום 17.05.2023, ובעקבות הערות המותב – חזר בו המערער מהערעור על הכרעת הדין, תוך שהוא הדגיש כי הוא נוטל אחריות לביצוע העבירות בהן הורשע. מטבע הדברים, הבקשה לרשות ערעור שהניח המבקש לפניי, ביום 18.10.2023, נסובה רק על חומרת עונשו – 18 חודשי מאסר בפועל (חלף 34 שקבע בית משפט השלום).

ייאמר מיד – כבר ביום 22.10.2023, דחיתי את בקשת המבקש להארכת מועד בת 30 ימים, לשם הגשת ״נימוקים מפורטים״ לבקשתו לרשות ערעור. זאת, בין היתר וכפי שצוין שם ברחל ביתך הקטנה, בשים לב למועד הצפוי לתחילת ריצוי עונשו. עם זאת, ולפנים משורת הדין, ונוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, ניתנה למבקש שהות עד ליום 29.10.2023, להגיש השלמת טיעון; וכך אכן נעשה על-ידו. זאת, תוך שהוא חורג ממגבלת המקום שהוקצבה לו, בהתאם להחלטתי. בהינתן האמור, רק ביום א׳, 29.10.2023, סיים המבקש לפרוש את טיעוניו – שהוגשו ב׳שתי פעימות׳ והיו ארוכים מכפי שבית המשפט הורה לו – בפני בית המשפט. חרף זאת, החלטתי המנומקת ניתנה כבר ביום ד׳, 01.11.2023.

ממכלול הנסיבות ברי כי המבקש צפה, או למצער צריך היה לצפות, מזה זמן רב, כי הוא עתיד לרצות מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח. זאת אך מתבקש נוכח עבירות המין בהן הורשע, שבוצעו במניפולטיביות חוזרת ונשנית; עת ארב הוא לנערות צעירות בטבורה של העיר, ושכנע אותן להיכנס לבית העסק שבבעלותו. שם ביצע בהן המבקש מעשים מגונים. לא ברור אפוא, על מה יש למבקש להלין בעת הזו. הדברים מקבלים אך משנה תוקף לאחר שהמבקש לא התייצב, מסיבותיו שלו, למיון מוקדם שנקבע לו ליום 31.10.2023.

טרם חתימה, ובמבט כללי יותר מצאתי להבהיר כדלהלן. לא אחת, מונחות לפניי שופטי בית משפט זה בקשות רשות לערער לפי סימן ד׳1 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד-1974, ב׳רגע האחרון׳, לפעמים ממש ב׳דקה התשעים׳. במה שעלול להצטייר, לכאורה, כניסיון להציב את בית המשפט בפני סד זמנים שיחייב את דחיית מועד ריצוי עונשו של המבקש, כדי לדון באופן ממצה בבקשתו. אך זאת יידע כל מבקש שפועל כך – לא בנקל יידחה מועד ריצוי עונשו אך בשל הגשת בקשת רשות לערער. שהרי מדובר בחריג לכלל; ביוצא הדופן; במצב דברים שסותר האינטרס הציבורי המשמעותי התומך בריצוי מיידי של עונשים. הדברים נכונים מכוח קל וחומר ב׳גלגול שלישי׳. כל הפועל בדרך זו – צפוי להתבדות.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.