רע"פ 7629/10 חאלד אלבחירי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי-מרכז (השופטת נגה אהד) מיום 17.10.10 בתיק עפ"ת 51792-07-10, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ברמלה (השופטת כהן) מיום 21.7.10 בתת"ע 5259-08, ולפיכך נגזרו על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא רשיון נהיגה תקף מעל 6 חודשים; פסילה

על תנאי למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים שלא יעבור אותן עבירות בהן הורשע או עבירות המצויות בתוספת הראשונה והשניה; פסילה בפועל למשך 4 שנים; והפעלת עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המבקש בת"ע 2852/04 (להלן המאסר

המותנה המופעל ), אשר ירוצה בחופף לתקופת המאסר בפועל שהושתה על המבקש. ביום 19.10.10 החלטתי שלא להיעתר לבקשה. הנימוקים ניתנים עתה.

רקע והליכים קודמים

ב.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ללא רשיון נהיגה מקום שחלפו למעלה מ- 6 חודשים מיום פקיעת הרישיון - עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה. המבקש הודה במיוחס לו, וביום 21.7.10 נגזר דינו כאמור. בית המשפט גזר את הדין בהתחשב בהרשעות התעבורה הקודמות של המבקש - 16 במספר - וביניהן 2 הרשעות בגין נהיגה בזמן פסילה והרשעה בגין נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, וכן בהרשעותיו הפליליות. עוד צוין, כי רשיון הנהיגה של המבקש פקע כבר בנובמבר 1990 ומאז חזר המערער וביצע עבירות של נהיגה ללא רישיון. כמו כן, בית המשפט נתן משקל לתסקיר המבחן בעניינו של המבקש, בו נקבע כי לא די בעונש של פסילה ומאסר על תנאי כדי להציב לו גבולות ולמנוע התנהגות דומה מצדו בעתיד. בית המשפט דחה את טענת המבקש, לפיה לא חל במקרה זה התנאי להפעלת עונש המאסר המותנה התלוי נגד המבקש. נקבע, כי לפי לשון גזר הדין בת"ע 2852/04 ("7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או ללא רשיון נהיגה (למעט אי חידוש מעל חצי שנה")) - ניתן יהיה להפעיל את המאסר המותנה ככל שתקופת פקיעת הרישיון עולה על 6 חודשים, כפי שאירע בעניינו.

ג.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי - נדחה. בית המשפט קיבל את פרשנותו של בית המשפט לתעבורה לגזר הדין המופעל, לפיה יש להפעיל את המאסר המותנה ככל שנהג המבקש כשהוא מחזיק ברישיון שפקע כבר לפני למעלה מ-6 חודשים. צוין, כי אפשר ונפלה טעות סופר בהקלדת גזר הדין ובמקום הסיפה "מעל חצי שנה" היה על גזר הדין לציין "עד חצי שנה". נדחו גם טיעוני המבקש כלפי חומרת גזר הדין שהושת עליו נוכח חומרת עבירותיו ותסקיר המבחן בעניינו. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

הבקשה

ד.

בבקשה נטען בין היתר, כי שגה בית המשפט באופן בו פירש את גזר הדין המופעל, וכי נוכח לשון כתב האישום, בו הודה המבקש, המייחס לו נהיגה ברכב כאשר חלפו למעלה מ- 6 חודשים מיום פקיעת הרישיון - אין להפעיל פרשנות מרחיבה בקריאת הוראותיו של המאסר המותנה המופעל. נטען, כי בפרשנותו המרחיבה התערב בית המשפט בגזר דינה של ערכאה אחרת ובכך חרג מסמכותו. עוד נטען בעניין זה, כי האמירה הברורה לגבי מאסרו המותנה של המבקש בפסק הדין שהופעל גוברת על הפרשנות המרחיבה של בית המשפט בתיק זה, בין היתר, משום שיש להעדיף את הפרשנות המקלה עם המבקש. בסיכומם של דברים נטען, כי סוגיות אלה מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

הכרעה

ה.

כאמור, החלטתי ביום 19.10.10 שאין מקום להיעתר לבקשה. אין היא באה בקהל הנושאים בעלי המשמעות הרחבה, מבחינה משפטית או ציבורית, המצדיקים ערעור בגלגול שלישי. יתר על כן, לעיצומם של דברים, גם כפי שציין בית המשפט המחוזי, אף אילולא המאסר על תנאי שהופעל, מצדיק המקרה כשלעצמו מאסר בפועל. המבקש מועד ומסוכן לציבור, כפי שציין בית המשפט לתעבורה ב-30.12.04.וכפי שתיאר בית המשפט לתעבורה בפרשה הנוכחית (21.7.10) הרשעותיו התעבורתיות של המבקש, הנוהג שנים רבות בלא רישיון, כוללות פעמיים נהיגה בזמן פסילה וכן נהיגה בהשפעת סמים ואלכוהול. ובית המשפט לתעבורה ציין אף עבירות רכוש. אלימות וסמים. אדם הנוהג תקופה ארוכה- שבע עשרה וחצי שנים, לא פחות – בלא רישיון בתוקף, אשר לו עבר פלילי ותעבורתי אשר כזה, לא היה צריך להימצא ליד ההגה. הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" חל לטעמי על הציבור כמו על היחיד, ומכאן החקיקה הבאה לשמור על הציבור. על כן נחוץ מעקב של הרשויות לגבי אנשים מועדים. רואה אני איפוא עין בעין עם שני בתי המשפט הקודמים שסברו, כי תיק זה עצמו מצדיק כאמור את המאסר בפועל, בלא קשר לעניין התנאי; על כן הטענה כאילו בלא התנאי היה מקום לעבודות שירות -

אין להלמה.

ו.

אשר לנושא התנאי, איני רואה מקום לדוש בו יתר על המידה נוכח האמור, אך אוסיף כי הניסוח שבפסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה מיום 30.12.04 אולי אינו בהיר דיו ("7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שהנאשם לא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או ללא רשיון נהיגה (למעט אי חידוש מעל חצי שנה)"). ניתן להניח שהכוונה היא, כפי שכתב בית המשפט המחוזי, שהמדובר בכך ש"יימחל" לעניין התנאי אי חידוש רשיון למשך עד חצי שנה – קרי, אי חידוש מעל חצי שנה יהא עילת הפעלה. כל פירוש אחר הוא אבסורדי, כפי שציינו שני בתי המשפט, שהרי ייצא כי על סדר גודל קטן של העדר רשיון ניתן להעמיד לדין, אך לא כן על פקיעה גדולה. כל מלים אך למותר. ואשר לנסיבות האישיות, היה על המבקש להרהר בהן בטרם נפנה ביד רחבה לעבור עבירות.

ז.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה, וכך החלטתי כאמור ב-19.10.10.