פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
766/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אורן פרנסס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 3.1.12 בעפ"ת 32136-11-11 שניתן על ידי כבוד
השופטים: א' טל – סג"נ, ו' מרוז וצ' דותן
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעפ"ת 32136-11-11 (כבוד סגן הנשיא א' טל , והשופטים ו' מרוז ו- צ' דותן ) מיום 3.1.2012 אשר דחה את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (גמ"ר 6665-12-09, כבוד השופטת ל' שלזינגר-שמאי) מיום 24.10.2011.
המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. על בסיס זה, לאחר ששקל בית משפט השלום את מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות את תסקיר המבחן בעניינו, מחד, ואת שיקולי הענישה הכלליים בעבירות תעבורה מסוג זה, ופרט הצורך בהרתעה מפני נהיגה רשלנית מאידך, גזר על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, שלילת רישיון לתקופה של שבע שנים, ושישה חודשי שלילת רישיון על תנאי. על גזר הדין ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, וזה דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי אין במקרה הנוכחי הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בגזר הדין, מקום בו שקל בית משפט השלום את כלל השיקולים הרלבנטיים לעניין העונש, לרבות עברו התעבורתי והרפואי של המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. עיון בבקשה מעלה כי עיקר טענתו של המבקש נסובה סביב הטענה כי הוא השתקם והשתנה מעת ביצוע העבירה וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות במסגרת פסק דינן של שתי הערכאות הקודמות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות בעניינו של המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
בפתח הדברים יצוין כי דמיון בין ההליך הנוכחי, להליך ברע"פ 8576/11 מזרחי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 5.2.2012) (להלן:
פרשת מזרחי ) אינו קיים, וזאת חרף ניסיונו של המבקש להציג את שני המקרים שמעוררים שאלות דומות. אף שבבקשה טוען המבקש לדמיון בין שתי הפרשות, אין הוא מפרט במה דומות הן. העיון בתיקים מעלה שבשני התיקים אמנם הועלו טענות הנוגעות למצב הרפואי של הנאשם (ושם, נאשמת) אך נסיבות אלו אינן דומות זו לזו, וממילא, פרשת מזרחי הינה בבחינת החריג לחריג, וודאי שלא ניתן ללמוד ממנה דבר לעניין ההליך הנוכחי.
לגופו של עניין, עיון בבקשה מעלה כי המבקש אינו טוען אלא בשפה רפה בלבד כי המקרה הנוכחי הוא מסוג המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ולמעשה, אף לגישתו אין הבקשה מעוררת סוגיה עקרונית ציבורית חדשה שטרם נדונה ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יחד עם זאת, טוען המערער כי מדובר במקרה הנוכחי בחריג להלכת חניון חיפה, המצדיק קבלת בקשת רשות ערעור בנסיבות אנושיות יוצאות דופן, ומשיקולי צדק.
בחנתי את טענותיו של המבקש בעניין נסיבותיו האישיות ואני מוצא כי אלו
אינן עומדות ברף הגבוה המוטל על המבקש שעניינו ידון פעם שלישית בבית משפט זה. הטענות הן כולן טענות כלליות, שאינן מגובות בכל מסמך שהוא. יתר על כן, טענות אלו עמדו בפני הערכאות הקודמות ונשקלו על ידן, ואין מקום לשקילתן המחודשת בפעם השלישית (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם, 29.1.2009)).
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בשבט התשע"ב (6.2.2012).
ש ו פ ט