פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 8576/11 הילה מזרחי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בגרימת מוות ברשלנותבקשת רשות ערעור על גזר דין בתיק תעבורה, שהתקבלה במובן של קיצור עונש המאסר בפועל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת רשות ערעור על גזר דין בגין גרימת מוות ברשלנות. נקבע כי מדיניות הענישה בעבירה זו היא ככלל מאסר בפועל, אך בשל נסיבותיה האישיות המיוחדות של המבקשת הופחת מאסרה בפועל לשמונה חודשים, כאשר שאר חלקי גזר הדין נותרו על כנם.

העובדות

המבקשת הורשעה לאחר שמיעת הוכחות בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שנהגה ברכב פרטי ופגעה ברוכב אופניים שנפטר בהמשך. בית משפט השלום השית עליה מאסר בפועל למשך 12 חודשים, פסילה ל-10 שנים, קנס ופיצוי. המבקשת ביקשה להמיר את המאסר בעבודות שירות, והמדינה התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל על המבקשת בגין גרימת מוות ברשלנות, לאור נסיבותיה האישיות?

הלכות

  1. 1

    מדיניות הענישה בגרימת מוות ברשלנות היא ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח, במסגרת המאבק בתאונות, וחריגיה מעטים.

    ״שדינה ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח במסגרת המאבק בתאונות, ואשר חריגיה מעטים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הקלה בעונש המאסר בפועל נעשתה מטעמים של נסיבות אישיות מיוחדות של המבקשת בלבד.

    ״הכרעתנו נובעת אך ורק מנסיבות מיוחדות אלה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גרימת מוות ברשלנות
  • ענישה
  • מאסר בפועל
  • רשות ערעור
  • פסילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

8576/11

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

הילה מזרחי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי מרכז מיום 6.11.11 בעפ"ת 22785-08-11 שניתן על-ידי

השופטים ו' מרוז (אב"ד), א' יעקב וז'

בוסתן

תאריך הישיבה:

ט' בשבט התשע"ב

(02.02.12)

בשם המבקש:

עו"ד אילון אורון;

עו"ד טל כהן

בשם המשיבה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים מרוז,יעקב ובוסתן) מיום 6.11.11 בעפ"ת 22785-08-11, שדחה את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה (השופטת שלזינגר שמאי) מיום 19.7.11. עניינו של התיק גרימת מוות ברשלנות, בה הורשעה המבקשת לאחר שמיעת הוכחות, בכך שביום 5.12.06 נהגה ברכב פרטי ופגעה ברוכב אופניים, שנפטר למרבה הצער בהמשך בעקבות הפגיעה.

ב.

בית משפט השלום לתעבורה השית על המבקשת מאסר למשך 12 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופסילה ל-10 שנים מהחזקת רשיון נהיגה, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי למשפחת המנוח בסך 10,000 ₪.

ג.

הבקשה עניינה המאסר בפועל, והיא מיוסדת על נסיבותיה האישיות של המבקשת, העותרת להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות. המדינה מתנגדת.

ד.

שמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בחומר, לרבות חומר רפואי, שהוגש לנו, לרבות חומר עדכני באשר למצב המבקשת כיום.

ה.

לא ראינו מקום לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת בנושאי גרימת מוות ברשלנות, שדינה ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח במסגרת המאבק בתאונות, ואשר חריגיה מעטים ומקרה זה אינו ביניהם על פי נסיבותיו. חיי אדם קופדו.

ו.

עם זאת הבאנו בחשבון את נסיבותיה האישיות המיוחדות הנוכחיות של המבקשת, שלא נפרט, ועל כן החלטנו ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל אותו במובן זה שעונש המאסר בפועל יועמד על שמונה חודשים, שירוצו מאחורי סורג ובריח. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. הכרעתנו נובעת אך ורק מנסיבות מיוחדות אלה.

ז.

המבקשת-המערערת תתיצב לריצוי עונשה ביום 19.2.11 עד שעה 1000 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקוה. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם. חזקה על שירות בתי הסוהר שידאג לשבץ את המבקשת-המערערת באופן המתאים ביותר לנסיבותיה.

ניתנה היום, י"ב בשבט התשע"ב (5.2.2012).

המשנה-לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • רע"פ 4904/18מרדכי מחר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 4441/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 2955/12ענת הרמוס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • דנ"פ 1391/12הילה מזרחי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 766/12אורן פרנסס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 2996/13טטיאנה נייאזוב נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1מדיניות הענישה בגרימת מוות ברשלנות היא ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח, במסגרת המאבק בתאונות, וחריגיה מעטים.
  2. 2הקלה בעונש המאסר בפועל נעשתה מטעמים של נסיבות אישיות מיוחדות של המבקשת בלבד.