פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7887/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
עו"ד יוסף צוקרמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.7.08 בע"פ 70300/08 שניתן על-ידי כבוד
השופטת י' אמסטרדם
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
ראשיתה של בקשת רשות הערעור שבפניי היא בדו"ח תנועה שנרשם למבקש ביום 5.7.2006 בגין עבירה של נהיגה ברכב על מדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם, לפי תקנה 38(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
לאחר התכתבויות שערך המבקש בינו לבין היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן עם משטרת ישראל, לפיהן נדחתה בקשתו לעכב את ההליך הפלילי נשוא הדו"ח ולבטל את הנקודות בהן חויב, הגיש המבקש בקשה להישפט בפני בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת 25621/07).
ביום 17.4.2007 הרשיע בית המשפט את המבקש בהעדרו לאחר שזומן כדין. בהמשך גזר עליו בית המשפט קנס בסך 250 ש"ח או שני ימי מאסר תמורתם.
על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 70300/08). טענתו העיקרית הייתה כי לא זומן כדין לדיון בבית משפט השלום.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' אמסטרדם ) דחה בפסק דינו מיום 27.7.2008 את ערעורו של המבקש בקובעו כי הזמנתו של המבקש למועד הדיון נשלחה לכתובתו כנדרש בסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1975.
מכאן בקשר רשות הערעור שבפניי, בגדרה חוזר וטוען המבקש כי לא קיבל את כתב האישום שהוגש נגדו ולא את ההזמנה לדיון ועל כן יש לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום. עוד טוען המבקש כי איסור חניית הקטנועים במקום שהחנה בו היא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. המבקש אינו טוען כי לא החנה את רכבו כפי שנטען בכתב האישום, אלא כי לא זומן לדיון בעניינו. בית המשפט המחוזי קבע כממצאים שבעובדה כי המבקש הורשע בהעדרו לאחר שנשלח זימון לכתובת המגורים שלו והמבקש לא הציג בפניי ראיה הסותרת קביעה זו. על כן, לא היה מקום לביטול פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
ניתנה היום, ח' בתשרי
התשס"ט (7.10.2008).
ש ו פ ט