רע"פ 7890/10 לאיק מליטאת נ. מדינת ישראל

א.

המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בבית משפט השלום בכפר סבא (29.4.10, ת"פ 1932/09, השופט קרשן) בעבירות של נסיון גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, החזקת כלי פריצה בצוותא, הפרעת שוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כחוק; הוא זוכה מעבירות גניבת רכב בצוותא וגניבה מרכב בצוותא. בית המשפט נדרש להיותן של עבירות גניבת הרכב בישראל להעברה לאיו"ש בחינת "מכת מדינה", וציין כי המבקש לא השלים את העבירה רק בגלל עירנות אזרח שהזעיק שוטרים. כן נדרש לעברו הפלילי של המבקש, לרבות בתחום גניבת הרכב, שראשיתו ב-1994 והמשכו לאורך שנים, לרבות בשוד מזוין, ושגרר עמו מאסרים בפועל ממושכים. למעט הפסקה בין 2007-2001 התמיד המבקש בעבירות. על כן נדון (10.5.10) ל-30 חודשי מאסר והפעלת שני מאסרים על תנאי במצטבר לכך ובחופף זה לזה, שהוסיפו 12 חודש, כך שהמאסר הכולל שנגזר הפעם הוא 42 חודש, וכן הושתו קנס בסך 10,000 ₪ ומאסר על תנאי של 18 חודש בעבירות רכוש, ושל 6 חודשים בעבירות על חוק הכניסה לישראל.

ב.

בבית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ג 35817-06-10, השופטים טל (סגן נשיא) לורך ודותן, 13.10.10) נדחה ערעורו של המבקש על מאסרו בפועל, ונתקבל חלקית במובן זה שהקנס הופחת ל-2,000 ₪, והמאסר על תנאי בגין עבירת רכוש הוגבל לעבירות רכוש מסוג פשע, ולגבי עבירות רכוש מסוג עוון הועמד על 6 חודשים. בית המשפט עמד על חומרת המעשים ועל עברו הפלילי של המבקש.

ג.

הבקשה הנוכחית, שהוגשה על-ידי המבקש בעצמו, עניינה "להוריד מתקופת המאסר בפועל".

ד.

אין כל מקום להיעתר לבקשה. חומרת העונש ככלל אינה עילה לרשות ערעור בגלגול שלישי, ומקרה זה במובהק אינו יוצא מכלל זה. לעיצומם של דברים, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי עמדו על חומרת העבירות הקשורות בגניבת רכב. אין צורך להכביר מלים על מפח הנפש של אדם היוצא מביתו ומגלה כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה מכל בחינה, אינו עוד. לכך מצטרף הנזק הכלכלי במעגל רחב יותר, במונחי המשק. הרוצה ליהנות בזדון מעמל הזולת ולשלוח יד ברכוש שלא הוא צבר, ראוי לענישה מחמירה, לא כל שכן מי שקופת שרצים גדולה מאחוריו, לרבות בתחום זה עצמו. על כן איני נעתר לבקשה והיא נדחית.