רע"פ 803-24 רע"פ 803-24

1.בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ד' כהן-לקח, ד' גדעוני ו-ע' אבמן-מולר) בע"פ 21700-07-23 מיום 26.12.2023, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט מ' חאג' יחיא) בת"פ 45874-03-19 מימים 23.11.2021 ו-28.05.2023, בהתאמה.

2.המבקש הורשע בהכרעת דין מפורטת, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה אחת של סחר בסמים מסוכנים לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים), משעלה בידי המאשימה להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי בתאריך 03.06.2018 המבקש מכר לסוכן משטרתי סם מסוג הרואין במשקל של 0.3886 גרם בתמורה למאה ש"ח. לשם שלמות התמונה יצוין, כי לפי המתואר בכתב האישום, קודם לכן התנהל בין המבקש לסוכן שיח ושיג על אודות אפשרות לבצע עסקת סמים גדולה יותר, עת הסוכן ביקש לרכוש כ-100 גרם הרואין, והמבקש טען כי ביכולתו לספק כמה עשרות גרמים בלבד ובתשלום מראש. אשר לגזר הדין, לאחר עיון בתסקיר שירות המבחן; שמיעת טיעונים לעונש – במסגרתם המאשימה עתרה למתחם של שנה עד שנתיים מאסר בפועל ומיקומו של המבקש בתחתית המתחם, ואילו ההגנה טענה למתחם שנע בין מאסר מותנה לתשעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות; ולאחר ששקל את טיעוני הצדדים, וסקר הענישה במקרים אחרים ונסיבות ביצוע העבירה – נקבע מתחם של 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר, לאחר שנתן דעתו לנסיבות, לקולא ולחומרא, הוטל על המבקש עונש של תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצר; וכן שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים בשלוש שנים שלאחר סיום מאסרו. כן יצוין, כי בנסיבות העניין בית המשפט נמנע מהשתת קנס כספי על המבקש.

3.דעתו של המבקש לא נחה מהכרעת וגזר דינו, והוא ערער לבית המשפט המחוזי. ברם, ערעורו נדחה משלא נמצאה עילה להתערבות ערכאת הערעור בהכרעת הדין. הוטעם, כי עיקר טענותיו של המבקש הופנו כלפי ממצאי עובדה ומהימנות שאין זו דרכה להתערב בהן, תוך שהודגש כי בית משפט השלום נתן דעתו לכך שמדובר ב'תיק סוכן'. ובהתאם לכך, בחן בית משפט השלום את הראיות בזהירות המתבקשת. גם את הערעור על גזר הדין לא מצא בית המשפט המחוזי לקבל. בתוך כך, נדחתה הטענה כי בית משפט השלום החמיר עם המבקש יתר על המידה, לרבות ביחס לעמדת המאשימה. בהקשר זה אף הוטעם כי "משהעונש שהושת על [המבקש] נמוך מהעונש לו עתרה המשיבה, אין מקום לטענת[ו] כי בית משפט [השלום] החמיר עמו מעבר לעמדתה העונשית של המשיבה". בנוסף לכך נדחתה הטענה כי היה מקום להטיל על המבקש, לכל היותר, עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, וכמו כן נדחתה הטענה כי העונש שהוטל עליו מחמיר ביחס לענישה הנוהגת במקרים דומים. בית המשפט המחוזי אף לא מצא להתערב באופן גזירת הדין, בכל הנוגע לנסיבות העושה ואופן יישום הדין על-ידי בית משפט שלום.

4.המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי שנימוקיה הוגשו ביום 25.02.2024, לאחר שהוריתי על מינוי סנגור למבקש. בבקשה חזר בא-כוח המבקש על חלק מטיעוניו בערכאות דלמטה, בנוסף נטען כי בית המשפט המחוזי לא נימק את פסק דינו די הצורך. כן נטען, כי מקרה זה מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש – "האם ומתי ניתן לערב בין שאלת המעשה לשאלת העושה", בניגוד למצוות תיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בנוסף נטען כי פסקי הדין של הערכאות דלמטה מהווים "עיוות דין חמור". בהקשר זה נטען, בעיקרו של דבר, ביחס לחומרת הענישה, בהינתן נסיבות המעשה והעושה, בהשוואה למקרים דומים. כן הודגש, כי כלל לא נבחנה האפשרות כי עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

5.לאחר ששקלתי את טיעוני המבקש בכובד ראש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

6.כידוע, הלכה היא עמנו כי בקשה לרשות ערעור ב'גלגול שלישי' שמורה למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק חמור (רע"פ 4963/22 מנשירוב נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (21.07.2022)). על אף טיעוניו בנדון, סבורני כי הבקשה נטועה בעניינו הפרטני של המבקש. הלכה למעשה אין בנמצא 'שאלה עקרונית' כלל, אלא ערעור על אופן יישום הדין – דבר שממילא לא מצדיק דיון במסגרת גלגול שלישי, גם אם נפלה טעות בהקשר זה (רע"פ 1396/23 אילקנייב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (20.02.2023)).

גם עיוות דין או אי צדק חמור לא מצאתי בענייננו. אכן, עונשו של המבקש, ביחס לעבירה בה הוא הורשע – אינו קל כלל ועיקר. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, כנטען. זאת, עולה גם מעיון בפסיקה אליה הפנה בית משפט השלום. ייתכן, כי במקרה אחר, היה מקום להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי בנדון. ברם, בסופו של יום, בשים לב למכלול נסיבות העניין, כפי שפורטו כדבעי על-ידי בית משפט השלום; ולאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן שלא מלמד על הכרה ורצון להשתקם, אלא על קושי בלקיחת אחריות על העבירה, ועל הדיפת האחריות על נסיבות חייו תוך הצגת עמדה קורבנית וטשטוש לגבי דפוסי התמכרות – לא מצאתי כי מדובר בעונש ש"סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בהתאם לנסיבות העניין", כנדרש לצורך מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 9066/23 אלמור נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (28.12.2023); ההדגשה הוספה – ח' כ').

7.בנתון לאמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת. בהמשך להחלטתי מיום 28.02.2024 – המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 19.03.2024 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.