רע"פ 827/21 מוחמד אבו מוך נ. עמותת חסידי חוסני אלקואסמי

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא א'

אליקים והשופטים ת' נאות פרי ו- א' פורת ) בע"פ 5639-08-20, מיום 20.12.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטות בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) בת"א 9409-01-20, מימים 12.2.2020, 5.3.2020 ו-18.3.2020.

2.

ביום 12.2.2020 הורה בית המשפט המחוזי על צו מניעה זמני בהליך אזרחי שעניינו במחלוקת בין המבקשים לבין המשיבה 1 (להלן: העמותה ) באשר לאופן חלוקת הבעלות על מקרקעין, הממוקמים בחלקה 73 בגוש 8758 בבאקה אלגרביה (להלן: המקרקעין ) ואשר גודלם 18,600 מ"ר, האוסר על המבקשים או מי מטעמם לבצע עבודות במקום.

למחרת היום הוגשה מטעם העמותה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן: הפקודה ), ולפיה המבקשים ביצעו – בניגוד לצו המניעה הזמני – בניה במקרקעין.

בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 5.3.2020 כי צו המניעה הזמני הופר והטיל על המבקשים קנס על תנאי, על כל הפרה עתידית בסך 2,000 ש"ח.

ביום 18.3.2020 קיבל בית משפט השלום בקשה נוספת לפי הפקודה מטעם העמותה, תוך שדחה את טענת המבקשים כי מדובר בשיפוץ של מבנה קיים – ולא, כנטען, בבנייה חדשה; והטיל על המבקשים קנס יומי בסך 2,000 ש"ח ממועד ההחלטה הקודמת, עד להשבת המצב לקדמותו.

3.

ערעור המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה בנימוק כי הוגש בחלוף המועד האחרון להגשתו ללא הצדקה של ממש.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור אף לגופו, בקובעו כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות המנומקות של בית משפט השלום באשר להפרת צו המניעה שניתן כלפי המבקשים.

בשולי הדברים צוין כי קיים קושי, בטרם ההכרעה בהליך העיקרי, במתן צו המחייב את השבת המצב לקדמותו, שכן מטרת ההליך לפי הפקודה הוא מניעת הפרות עתידיות. ואולם, משטענה זו לא הועלתה על ידי המבקשים וממילא הערעור נדחה מחמת האיחור בהגשתו, הרי שנקבע כי אין מקום להידרש לכך.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור.

לטענת המבקשים, בקשות לפי הפקודה הן במהותן בעלי אופי פלילי ולפיכך יש לבררן על פי סדרי הדין הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982. בפרט, טוענים המבקשים כי שגה בית משפט השלום שעה שהטיל קנס ללא נוכחות המבקשים עצמם בדיונים וכי הבירור העובדתי שנערך אינו עולה בקנה אחד עם נטלי הראייה בהליך פלילי.

עוד נטען כי הערעור כלל לא הוגש באיחור; וכי שגה בית המשפט בדחותו את הערעור, אף על פי שסבר כי הקנס שניתן איננו תואם את הפקודה.

5.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 4748/19 ברק נ' טויזר (9.9.2019)).

6.

על אף ניסיון המבקשים לשוות לטענותיהם כסות עקרונית, הרי שהסוגיות אשר במוקד בקשתם לובנו זה מכבר בהלכה הפסוקה.

לא אחת נקבע כי ההליך לפי הפקודה הוא הליך דואלי, המצוי ב"אזור הדמדומים" שבין ההליך האזרחי והפלילי. בהתאם לזאת, הליך בזיון בית משפט אינו הליך עונשי במהותו, אלא מטרתו העיקרית היא אכיפת ההחלטה השיפוטית שניתנה במבט צופה עתיד (ע"פ 5338/17

אבוטבול נ' פיליפ , פס' 41 (1.1.2018)).

בפרט, נקבע כי במקרים שבהם הבקשה לביזיון בית משפט מוגשת במסגרת הליך אזרחי, הרי שסדרי הדין וסדרי הראיות שיחולו לבירור הבקשה לביזיון בית משפט יהיו אף הם לפי המקובל בדין האזרחי (ראו ע"פ 527/77 שמש נ' מוניות הדר לוד (26.1.1978)).

7.

בהתייחס לטענה כי המבקשים לא נכחו בדיון בעניינם, הרי שזו נטענה לראשונה בבקשת רשות הערעור שלפניי, תוך ניסיון פסול לערוך "מקצה שיפורים" ביחס להליכים בערכאות הקודמות, וממילא לא ראיתי לנכון להתייחס לה לגופה (רע"פ 4234/17 מחאמיד נ' מדינת ישראל , פס' 17 (27.3.2018)).

ממילא, אין בטענות המבקשים כדי לעורר סוגיה עקרונית חדשה; ואף אין בהן כדי לעורר חשש לעיוות דינם באופן המצדיק רשות ערעור בגלגול שלישי.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית.