רע"פ 8283/01 שלמה נוריאל נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום לתעבורה ברמלה (כבוד השופט י' לוי) הרשיע את המבקש, בהיעדרו, בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, ודן אותו לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח, פסילה בפועל למשך 75 ימים ופסילה על תנאי של 3 חודשים. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי אי התייצבותו נבעה מתקלה משרדית אצל בא-כוחו. לנוכח הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, בפתח הדיון צמצם המבקש את בקשתו, בעת הדיון בפני בית משפט השלום, לביטול גזר הדין בלבד. גזר הדין בוטל, והמבקש חויב בהוצאות בסך 300 ש"ח.

או אז החלו טיעונים לעונש, והתביעה הודיעה על הסדר טיעון לפיו יוטלו על המבקש פסילה בפועל למשך 21 ימים, פסילה על תנאי וקנס. הדיון הופסק בשל תקלה במחשב, ומשנתחדש, חזר הסניגור לבקשתו המקורית, לאמור - כי פסק הדין כולו - יבוטל, בטענה כי טעה בסברו שהוא מוסמך להודות בשם המבקש. בית המשפט דחה תירוץ זה, בקבעו כי "עיקר טרוניתו של הסניגור היא על החלטת בית המשפט להטיל הוצאות על הנאשם", וכי המדובר "בתגובה טקטית ולא בכפירה מהותית ואמיתית לצורך הגנה על אינטרס הנאשם. אילו כך היה הדבר מן הראוי היה לעשות כן".

בהתחשב בגיליון הרשעותיו הקודמות של המבקש, ובחומרת העבירה הנוכחית, גזר בית משפט השלום על המבקש קנס של 800 ש"ח, וכן פסילה בפועל למשך 45 ימים, ופסילה על תנאי של 3 חודשים.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' בנימיני) דחה את ערעורו של המבקש, בציינו כי טוב היה אילו לא הוגש הערעור מלכתחילה. בית המשפט סבר כי תחושתו של בית משפט השלום בדבר הסיבה ל"שינוי החזית" היתה נכונה. בית המשפט ציין כי על פי ייפוי הכוח הוסמך הסניגור "להודות ולכפור באישום שלא בנוכחות הנאשם ו/או בהיעדרו", וכי גרסתו של הסניגור בדבר "אי ההבנה" אינה מתיישבת עם האופן בו השתלשלו העניינים ואיננה נתמכת בתשתית ראייתית כלשהי. בית המשפט דחה גם את הבקשה לביטול ההוצאות שהושתו על המבקש, ואת הבקשה, שלא נומקה, להקלה בעונש.

היום פורשׁ המבקש את טענותיו גם בפני בית משפט זה. דין הבקשה להידחות. בית משפט השלום התרשם כי אין המדובר, בענייננו, בטעות כנה ואי הבנה מצד הסניגור, כי אם בצעד טקטי. בית המשפט המחוזי אימץ התרשמות זו ואף סמך אותה על נימוקים נוספים. בנסיבות אלה, הבקשה אינה מגלה עילה לדיון בעניינו של המבקש, ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית.