רע"פ 8288/09 יגאל מדר נ. מדינת ישראל

1.

דבר בבקשה זו אינו מצדיק קיומו של ערעור נוסף. תחילה, לאחרית: כל פגם לא נפל בהחלטתה של ערכאת הערעור הראשונה להמיר את העונש המותנה שנגזר למבקש במאסר-ממש, גם אם על דרך של עבודות-שירות. חומרתם של המעשים שבביצועם הוא הורשע – מעשים שיסוד של השחתת השירות הציבורי טבוע בהם, חייבה תוצאה זו, ולא אפריז אם אומר כי המבקש נחלץ כמו בעור שיניו מעונש חמור יותר, ההולם עבירות מעין אלו.

2.

באשר לשאלות המשפטיות. ראשית, אין מאום בטענה, כי השימוש שעשו הערכאות הקודמות בהוראתו של סעיף 34ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – מכוחו פקדו על המבקש את עוון היותה של שותפתו לדבר העבירה עובדת ציבור, גרע מזכותו להתגונן מפני האישומים נגדו. הדין, כידוע, אינו צריך הוכחה ואם עמדה למבקש טענה כלשהי במישור העובדתי, היינו, לענין היותה או אי-היותה של השותפה עובדת ציבור, הרי שדבר לא מנע ממנו להעלותה. הוא לא נצרך לשם כך לאזכורה המפורש של הוראת הסעיף בכתב האישום או בטיעונים על-פה.

3.

אף הטענה ולפיה השתתה של אחריות פלילית על המבקש, שבעצמו אינו עובד ציבור, חוטאת לתכליתה של ההוראה העונשית המבקשת לתפוס ברשתה אך את משרתי הציבור שסרחו, דינה להידחות. ההלכה הפסוקה קבעה בענין זה ממש, והיה זה אך לפני שנים אחדות, כי שותפו כמבצע בצוותא של עובד ציבור חשוף אף הוא להרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים, אף אם הוא עצמו לא נמנה עם גורמי השירות הציבורי. וכך כתב המישנה לנשיא, השופט מ' חשין :

"הרישה שלסעיף 34ב חלה במישרין על [נאשם] בהיותו צד לעבירה של גניבה בידי עובד הציבור. המדובר הוא, כלשון החוק, ב'נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה' – כך הוא התנאי של היות העבריין 'עובד הציבור' – ומכאן שיש לו לאותו נתון 'נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו'; לשון אחר: היותו של [השותף]

'עובד הציבור' יש לו נפקות במישרין לגבי [הנאשם], אף שהוא-עצמו לא היה 'עובד הציבור'... ניתן להרשיע [נאשם] בעבירה של גניבה בידי עובד הציבור, ביודענו כי ביצע את העבירה בצוותא חדא עם [שותפו] שהיה עובד הציבור" [ע"פ 6914/04 פיינברג נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נט(6) 49, 69 (2005)]

לקביעה זו יסוד בפרשות מוקדמות יותר שהונחו לפתחו של בית-משפט זה, ואף אותן הזכיר המישנה לנשיא בדבריו שם (ע"פ 472/74 אבוטבול נ' מדינת ישראל , פ"ד כ"ט(2) 301, 303 (1975); ע"פ 261/79 סורג'ון נ' מדינת ישראל , פ"ד לד(1) 361, 363 (1979);

וע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' סבירסקי , פ"ד נז(3) 135, 140 (2003)).

4.

אשר על כן, בהיעדר סוגיה משפטית הדורשת ליבון בפני ערכאת ערעור שנייה, הבקשה נדחית.