רע"פ 8303/01 מרדכי פרפרה נ. הדר רוזן בע"מ

בפניי בקשות לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון, ובמקביל בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ביום 16.12.01 דחיתי בקשה של המערער לפטור מהפקדת ערבון. המערער חוייב בערבון בסכום של 30,000 ₪, אותו חוייב לשלם תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה האמורה. ההחלטה התקבלה במשרד בא כוחו של המערער ביום 1.1.02. יוצא, כי עד ליום 31.1.02 היה עליו להפקיד ערבון. הערבון לא הופקד באותו מועד. במצב זה, נרשם הערעור לדחייה. המערער קיבל התראה על כך, אשר נשלחה ביום 6.2.02. באותו יום אף הוגשה בקשה לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון.

2.ביום 13.2.02 הגיש המערער בקשה להימנע מדחיית הערעור בהעדר הפקדת ערבון. המערער הסביר, כי עשה מאמצים לגייס את סכום את הערבון, ועלה בידו לגייס מחצית הסכום. המערער היפנה לתיאור קשייו האישיים, אשר בתצהיר שצורף לבקשת הפטור מהפקדת ערבון, ואשר עניינם בצורך בטיפול, מסביב לשעון, בבנו הפגוע קשה. במצב זה, ביקש המערער ארכה של 45 להפקדת הערבון.

המשיבים מתנגדים לבקשה זו, בטענה כי ההחלטה מיום 16.12.01 היא סופית, ואין מקום לשנותה. לחלופין, מפרטים המשיבים לוח זמנים המקובל עליהם להפקדת הערבון.

3.דין הבקשה לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון להידחות, ודין הבקשה למתן ארכה לצורך הגשת הערעור להתקבל.

(א) נקודת המוצא לדיון נמצאת בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. המדובר בבקשה להארכת מועד אשר לא נקבע בחיקוק, אלא בהחלטה שיפוטית. ככזו, אין הבקשה צריכה להצביע על טעמים מיוחדים למתן ארכה. בהקשר זה נקבע, כי יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר - היינו, של המבקש, של המשיב, ושל הציבור בכללותו (דברי המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בבש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב(3) 625).

(ב) בעניין

רוזן נקבע, כי למבקש הארכה אינטרס לגיטימי להשיג על פסק הדין נשוא ערעורו. אינטרס זה הוא בעל משקל רב, והוא זכה ללבוש חוקתי, בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, הקובעת את זכות הערעור על פסק דין כזכות חוקתית. לגבי המשיב, הרי שהאינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערובה להבטחת הוצאותיו, ובכך הבטחת הוצאותיו. למשיב גם אינטרס שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר, באופן שיפגע ביכולתו לדעת תוך פרק זמן מתקבל על הדעת מהו מצבו ביחס לסכסוך נשוא ההליך. אשר לציבור, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו הוא במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים, ועל כן בדרך כלל על המבקש ארכה להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר מפורט על מנת לאזן את מחדלו. ברם, דברים אלה הוגבלו בעיקר למצב שבו נתבקש בית המשפט לדחות את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון במועד, או רשם את הערעור לדחיה ביזמתו.

עוד ניתן משקל, במסגרת שיקול הדעת האמור, לשאלה אם התנהגותו של המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט, שחומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעורו לעיצומם של דברים.

(ג) כיצד באים שיקולים אלה לידי ביטוי במקרה שבפניי?

המערער לא פעל בשקידה הנדרשת במילוי חובתו להפקיד את הערבון, והשתהה בהגשת הבקשה שבפניי למתן ארכה. עם זאת, השתהות זו לא הייתה ממושכת, וגם לא קדמו לה מחדלים דיוניים נוספים של המערער. במצב זה, איני יכול לומר כי בשלב הנוכחי נפגעה זכותם של המשיבים לבירור מהיר של הערעור במידה, המצדיקה דחיית הבקשה שבפניי ובעקבות זאת דחיית הערעור כולו. נראה לי, כי בשלב הנוכחי, אינטרס המערערת בבירור ערעורה לגופם של דברים גובר בשלב הנוכחי על אינטרס המשיב, באופן המצדיק היעתרות לבקשה שבפניי.

בנסיבות אלה, לא יידחה הערעור באין הפקדת ערבון. אשר למועד הפקדת הערבון, הרי שסכום של 20,000 ₪ יופקד תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, וסכום נוסף של 10,000 ₪ - עד ליום 5.4.02.