החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 8326/19 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע הוצאות שהוטלו על נאשםבקשה לעיכוב ביצוע חיוב בתשלום הוצאות עד להכרעה בבקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע חיוב בהוצאות לאוצר המדינה ולמתלוננת שהוטלו על המבקש בבית משפט השלום. נקבע כי הגשת בקשת רשות ערעור אינה מעכבת ביצוע, וכי עיכוב ביצוע של חיוב כספי ניתן רק במקרים חריגים, ובייחוד כשיש ספק ביכולת השבה. נוסף על כך, המבקש השתהה ללא סיבה טובה.

העובדות

המבקש חויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה ולמתלוננת בשל התנהלותו בדיון שנדחה. ערעורו והבקשה לעיכוב מועד הביצוע נדחו על הסף בבית המשפט המחוזי. המבקש הגיש בקשת רשות ערערור לבית המשפט העליון ולאחר מכן את בקשת העיכוב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב ביצוע חיוב בהוצאות שהוטלו על המבקש עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגיש?

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשה למתן רשות ערעור אינה, כשלעצמה, מעכבת את ביצוע ההחלטה העומדת בבסיסה.

    ״כידוע, אין בהגשת בקשה למתן רשות ערעור, לכשעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה העומדת בבסיסה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי תתקבל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בעיקר כשמתעורר ספק ביכולת השבת הכספים אם יתקבל הערעור.

    ״דינהּ להתקבל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ובעיקר כשמתעורר ספק באשר ליכולת השבת הכספים ששולמו״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    השתהות ניכרת במועד הגשת הבקשה ללא סיבה טובה מהווה נימוק לדחיית בקשת עיכוב הביצוע.

    ״המבקש השתהה למעלה מחודשיים לאחר המועד האחרון לתשלום שנקבע בהחלטות השיפוטיות בעניינו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • בקשת רשות ערעור
  • חיוב כספי
  • השבת הכספים
  • נזק בלתי הפיך
  • מעשה מגונה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

8326/19 -

ב'

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. פלונית

בקשה לעיכוב ביצוע חיוב בתשלום הוצאות שהוטל בהחלטת בית משפט השלום בטבריה

(סגן הנשיא נ' מישורי לב טוב) בת"פ 4260-06-18 מיום 15.9.2019

בשם המבקש:

עו"ד שלמה אלכביר

החלטה

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חיוב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה ולמתלוננת, שהוטל על המבקש בהחלטת בית משפט השלום בטבריה (סגן הנשיא נ'

מישורי לב טוב ) בת"פ 4260-06-18 מיום 15.9.2019, עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף, 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ).

3.

כעולה מהחלטת בית משפט השלום מיום 15.9.2019, במועד זה נקבע דיון לשמיעת עדות המתלוננת נגד המבקש, ובפתח הדיון הודיע המבקש כי עליו ללוות את אשתו להליך רפואי שהיה ידוע לו מראש. בקשות המבקש לדחייה נדחו, אך הלה סירב להיות נוכח בדיון, ועל כן נאלץ בית המשפט לבטלו ולדחותו למועד אחר.

נוכח התנהלותו של המבקש, השחתת הזמן השיפוטי וזמנה של המתלוננת, והנזק הכלכלי שנגרם למתלוננת – הורה בית המשפט כי המבקש ישלם הוצאות לאוצר המדינה ולמתלוננת, בסך 4,000 ש"ח לכל אחד, וזאת עד ליום 1.11.2019.

4.

ערעור המבקש על החלטה זו, וכן בקשה לעיכוב מועד ביצועה, נדחו על-הסף בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ד' צרפתי ) בעפ"א 40200-10-19 מיום 30.10.2019, משנקבע כי המבקש לא פנה בדרך המתאימה לבירור ערעור מסוג זה.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע, נקבע כי ההוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה יופקדו בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור לגופו, וכי אלו שנפסקו עבור המתלוננת "לא יעוכבו" וישולמו לה עד ליום 1.11.2019.

5.

ביום 15.12.2019 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי; בהחלטתי מיום 1.1.2020 הוריתי למשיבה להגיש תגובתה עד ליום 15.1.2020; ובהחלטה מיום 15.1.2020 נעתרתי לבקשה מוסכמת שהגישה המשיבה למתן ארכה במועד הגשת תגובתה עד ליום 9.2.2020.

6.

אתמול הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, בה הוא מבקש להורות על עיכוב החיוב בהוצאות עד להכרעה בבקשתו למתן רשות ערעור. זאת, תוך שהוא מנמק בקשתו בכך שהליך הבקשה למתן רשות ערעור תלוי ועומד, ושב על טענותיו מהליך זה, ובכלל זה כי ההוצאות נפסקו לטובת המתלוננת בחוסר סמכות.

7.

דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, אין בהגשת בקשה למתן רשות ערעור, לכשעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה העומדת בבסיסה (ראו והשוו: ע"פ 1717/19 אבו דבעאת נ' מדינת ישראל (1.4.2019) ; ע"א 1581/17 אסולין נ' אביבי (24.7.2018)).

זאת ועוד, כאשר הבקשה נוגעת לעיכוב ביצוע חיוב כספי, דינהּ להתקבל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ובעיקר כשמתעורר ספק באשר ליכולת השבת הכספים ששולמו אם יתקבל הערעור (ראו והשוו: ע"פ 517/19 פלוני נ' מדינת ישראל (24.1.2019); ע"פ 10209/03 שפיר נ' מדינת ישראל (26.11.2003); ע"א 1581/17 רפאל נ' אביבי (24.7.2018)).

בבקשה שלפניי, לא הביא המבקש נימוק של ממש לדחיית התשלום, ולא התייחס כלל לשאלה האם יוסב לו נזק בלתי-הפיך אם בסופו של יום יתקבל ערעורו, כגון שהמתלוננת לא תוכל להשיב את הכספים שיתקבלו אם תידרש לכך.

יתר על כן, המבקש השתהה למעלה מחודשיים לאחר המועד האחרון לתשלום שנקבע בהחלטות השיפוטיות בעניינו, ויותר מחודש ימים מפנייתו הראשונה לבית משפט זה – בטרם הגיש את הבקשה שלפניי, בלי לציין סיבה טובה לכך (ראו והשוו: רע"א 10123/07 צביק נ' מולד את מולדבסקי (25.12.2007)).

די בדברים אלה כדי לדחות את הבקשה.

9.

הבקשה נדחית אפוא.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ד בטבת התש"ף (21.1.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ער"פ 8481/21כליפה כהן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 842/20כפיר ג'ורנו נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1הגשת בקשה למתן רשות ערעור אינה, כשלעצמה, מעכבת את ביצוע ההחלטה העומדת בבסיסה.
  2. 2בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי תתקבל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בעיקר כשמתעורר ספק ביכולת השבת הכספים אם יתקבל הערעור.
  3. 3השתהות ניכרת במועד הגשת הבקשה ללא סיבה טובה מהווה נימוק לדחיית בקשת עיכוב הביצוע.