רע"פ 8350/19 אלי אברהמי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים סג"נ י' שפסר, מ' ברק וח' טרסי ) בעפ"ג 10684-07-19, מיום 19.11.2019 בגדרו התקבל ערעור המשיבה על קולת העונש שגזר בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט ע' מורנו ) בת"פ 60497-08-18. לצד בקשה זו, עותר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר על דרך של עבודות שירות, אשר מועד תחילת ריצויו נקבע ליום 1.1.2020.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים ); עבירות החזקת חצרים לעישון או הכנת סמים בלא היתר לפי סעיף 9(א) בצירוף סעיף 9(ד) לפקודת הסמים; עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף 7(ג) רישא לפקודת הסמים.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המבקש החזיק בדירה ששכר מעבדה לגידול סמים וציוד בשווי של כעשרים אלף ש"ח, גידל בה 113 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 19.65 ק"ג נטו והחזיק קנבוס במשקל 1.3 ק"ג נטו.

2.

ביום 2.7.2019 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם משישה חודשי מאסר בפועל ועד שמונה עשר חודשי מאסר בפועל. בית המשפט עמד על חומרת העבירות המיוחסות למבקש, אולם אימץ את המלצת שירות המבחן בעניינו, תוך שהתייחס למצוקה הרפואית בשלה בוצעו העבירות, וקבע כי שיקולי השיקום בעניינו של המבקש מצדיקים חריגה לקולא ממתחם הענישה. על כן, גזר על המבקש 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), מאסרים מותנים, פסילת רישיון בת שלושה חודשים וקנס.

3.

המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש וערעורה התקבל. בית המשפט קבע כי העונש שהושת על המבקש לא הולם את מדיניות הענישה הנוהגת וכי שיקולי השיקום בעניינו של המבקש לא מצדיקים ענישה כה מקלה. עוד הוסיף, כי הענישה לא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בהרתעה מביצוען של עבירות דנן.

בית המשפט עמד על נסיבות ביצוע העבירות בהן התכנון שקדם להן, סכום הכסף שהושקע, היקף הקנבוס המשמעותי שנתפס ועל כך שמתסקיר שירות המבחן בעניינו של המבקש עולים מאפייני הסתרה של חומרת מעשיו וקיומו של סיכון להמשך מעורבות עבריינית. עם זאת, בית המשפט זקף לזכותו של המבקש את הודאתו וקבלת האחריות על מעשיו, את היותו נעדר עבר פלילי וכי העבירות בוצעו על רקע נסיבותיו הרפואיות.

אי לכך, גזר בית המשפט על המבקש שבעה חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות, בעוד יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, ומכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

4.

המבקש עותר לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לשיטתו, הבקשה מעלה שאלה עקרונית בעניינם של מטופלים בשמן קנביס, כדוגמת המבקש, וביחס לכישלון המדינה במתן מענה רפואי לבעיותיו משהעבירות בוצעו על רקע סבלו של המבקש. עוד נטען כי המקרה מצדיק סטייה ממדיניות הענישה, וכי יש לקבל את בקשתו, בין השאר, על רקע הפער בענישה בין שתי הערכאות, נסיבותיו האישיות והמלצת תסקיר שירות המבחן.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד שבהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים חריגים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין ( רע"פ 7858/19 וקנין נ' מדינת ישראל

( 28.11.2019 ); רע"פ 6852/19 אלעטיאת נ' מדינת ישראל

(29.10.2019)).

חרף ניסיונו של המבקש ליצוק לבקשתו אצטלה עקרונית, בקשתו נוגעת כולה לעניינו הפרטי, ולא מצאתי כי מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין הדורש את התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

הבקשה עוסקת בחומרת העונש שנגזר על המבקש, עילה שככלל אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, למעט במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות (ראו למשל רע"פ 4175/19 מועלם נ' מדינת ישראל ,

בפסקה 10 (22.7.2019); רע"פ 6916/16 קרינאוי נ' מדינת ישראל , בפסקה 13 (6.12.2016)). בענייננו, העונש שנגזר על המבקש איננו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה במקרים דומים (ראו והשוו: רע"פ 8146/17 אבישלום נ' מדינת ישראל (14.11.2017); רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל ( 30.11.2014 ) ) ומכל מקום, העונש אינו חורג במידה ניכרת באופן שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

6.

אין בפער ענישה בין שתי הערכאות כשלעצמו, כדי להצדיק מתן רשות ערעור, ורק בנסיבות יוצאות דופן, עשוי פער ענישה חריג להוות הצדקה לבחינת העונש "בגלגול שלישי" (רע"פ 1929/18 אריאלי נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 ( 26.4.2018 ); רע"פ 5060/04

הגואל נ' מדינת ישראל , בפסקה 6 ( 24.2.2005 )), ואלו אינן מתקיימות בעניינו.

7.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. לפנים משורת הדין, אני מורה כי המבקש יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 12.1.2020.