רע"פ 8414/09 בן ציון פאר נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה ברמלה הרשיע את המבקש, לפי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח תקף. בעקבות כך, נגזרו לו ארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, שבעה חודשים מאסר על-תנאי, תשעה חודשי פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, פסילה על-תנאי למשך ארבעה חודשים וקנס בסך 1,500 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש על גזר הדין, נדחה על ידי בית-המשפט המחוזי מרכז.

2.

המבקש עותר ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הואיל ולהשקפתו העונש שהושת עליו אינו משקף מדיניות ענישה ראויה, וכן נוכח מעצרו ללילה מאחורי סורג ובריח בעקבותיו היה נתון במעצר בית במשך חודשיים. עוד נטען, כי נהג את הרכב בסמוך למוסך בו הוא עובד לזמן קצר בלבד, וכי נסיבותיו האישיות – לרבות עברו הפלילי הנקי, הליך הגירושין בו הוא מצוי וקשיי פרנסה –מצדיקות להקל עימו.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. לא אחת נפסק כי חומרת העונש לבדה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.6.08)), ואף שלהלכה זו נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. אדרבא, לחובת המבקש הרשעות קודמות בעבירות תעבורה – לרבות נהיגה בשכרות, היא העבירה בגינה נפסל רישיונו לאחרונה – ובעובדה כי הוא מוסיף לילך בדרכו הקלוקלת, אין אלא להעיד כי יש להעלות את רף הענישה בעניינו. מכאן, שאיני מוצא כל עילה לבחינת עניינו של המבקש בשלישית.

אשר על כן הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.