רע"פ 8484/09 אורון כהן נ. מדינת ישראל

בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 22982-07-09 מיום 30.9.09.

המבקש הורשע בבית-משפט השלום לתעבורה בעכו (פ"ל 1931-08-08) בעבירות של נהיגה בזמן פסילה; נהיגה בקלות ראש; אי ציות לתמרור ב-2; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ואי ציות להוראת שוטר במדים.

בית-משפט השלום לתעבורה גזר על המבקש את העונשים הבאים - 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהמבקש לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; תשלום קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 חודשים, במצטבר לעונש הפסילה שהוא מרצה כעת; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה, וכן התחייבות כספית על סך 2,000 ש"ח להימנע מלבצע עבירות דומות לאלה שבהן הורשע בתיק זה למשך שנתיים מיום מתן גזר הדין.

על גזר הדין של בית-משפט השלום לתעבורה ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט כ' סעב ) קיבל, ביום 30.9.09, את הערעור והטיל על המבקש בנוסף לעונשים שהטיל עליו בית-משפט השלום לתעבורה, עונש מאסר בפועל של 9 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.

בבקשתו חוזר המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.

בא-כוח המשיבה בתגובתו מיום 15.12.09, טען כי עיון בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי מעלה כי נפלה בו שגגה עת נקבע בטעות כי "בענייננו, המשיב הוסיף וחטא בנהיגתו הרשלנית שגרמה לתאונה בה ניזוק הרכוש ונפגעו נוסעים, כך שיש בהתנהגות נופך נוסף של חומרה". לטענתו, קביעה עובדתית זו לא יוחסה למבקש, ועל כן הסכים כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לשם מתן פסק דין חדש.

החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה.

בהסכמת המשיבה, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של

בית המשפט המחוזי, ומחזירים אליו את התיק לשם מתן פסק דין מחדש.