רע"פ 8504/16 רע"פ 8504/16

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' יעקובי; מ' יועד-הכהן; ו-ע' זינגר ), בע"פ 40751-02-16, מיום 15.9.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ת ש' לארי-בבלי ), בת"פ 54461-02-12, מיום 14.7.2014, אך התקבל בחלקו הערעור על גזר הדין, מיום 7.1.2016.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 14.7.2014, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיפים 12א(ב) ו-12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ). על-פי עובדות כתב האישום, ביום 8.8.2011, העסיק המבקש בעבודות בניה בעיר בית שמש את נאאל איבראהים, תושב איו"ש, שאינו רשאי לעבוד בישראל, למעט בשטחי איו"ש (להלן: התושב הזר ). בשעות הבוקר באותו היום, הסיע המבקש את התושב הזר משערי תקווה (המצויה באזור התפר שבין הקו הירוק לגדר ההפרדה) לעיר בית שמש, באמצעות רכב הרשום על שמה של רעייתו, ומצוי בחזקתו ובשימושו. בעקבות הרשעתו בדין, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירה לפי חוק הכניסה לישראל; וכן קנס בסך של 7,500 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו.

3.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית משפט השלום, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, טען המבקש, בין היתר, כי העובדה שמסלול הנסיעה שעושה העובד הזר ממעבר אייל לעיר שערי תקווה עובר בקטעים מסוימים בתחומי הקו הירוק, מלמדת כי הסעתו לא הייתה אסורה, וכי התושב הזר אינו מהווה סיכון בטחוני, ולכן אין לראות בו שוהה בלתי חוקי לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו, בציינו כי " גם המערער [המבקש] אינו חולק על כך שהיתר ההעסקה בו החזיק נאאל התיר את העסקתו בשערי תקווה ", וכי " הערכת הסיכון של המערער [המבקש] לגבי נאאל אינה מעלה ואינה מורידה ", שכן מתן היתר או שלילתו נקבעים על פי שיקולים ביטחוניים על ידי הגורמים המוסמכים לכך. יחד עם זאת, מצא בית המשפט המחוזי להקל במידת מה בעונש המאסר שהושת על המבקש, והפחית את עונשו מ-3 חודשים לחודשיים מאסר לריצוי בפועל.

הבקשה לרשות ערעור

4.

בבקשה לרשות ערעור, היא הבקשה שלפניי, טוען המבקש כי שגו הערכאות הקודמות, שעה שקבעו כי " תושב אזור הנכנס דרך מעבר גבול מסודר – לאחר בדיקה ביטחונית של שירותי הביטחון הכללי – ובידיו היתר תנועה ללא אישור העסקה", הינו שוהה בלתי חוקי בישראל ", ומהווה " סיכון ביטחוני ". כמו כן, סבור המבקש כי הקביעה לפיה " מסיע תושב אזור הבא בשערי המדינה ומחזיק בהיתר תנועה ללא היתר תעסוקה בישראל, דינו כדין מסיע שוהה בלתי חוקי ", טעות ביסודה. לגישת המבקש, קביעות אלו של בית משפט השלום, אותן אישר בית המשפט המחוזי, יוצרות תוצאה משפטית שאינה עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה בתחום זה, ו" מנוגדת לתובנה הכללית ולמושכלות ראשונים ".

דיון והכרעה

5.

בית משפט זה חזר וקבע, כי לא בנקל תינתן רשות ערעור " בגלגול שלישי ", שכן היא שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל ורחבת היקף, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין או לאי-צדק שנגרם למבקש בהליך המשפטי ( רע"פ 6860/16 קעטבי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה - עיריית ראש העין

(2.11.2016); רע"פ 7869/16 רבנסרי נ' מדינת ישראל (30.10.2016); רע"פ 6896/16 חן נ' מדינת ישראל (12.9.2016)). הבקשה דנן מהווה למעשה השגה קונקרטית על הרשעתו של המבקש, ואינה חורגת מעניינו הפרטני כהוא זה. בנוסף, לא מצאתי כי קיים חשש לעיוות דינו של המבקש. מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

6.

למעלה מן הדרוש, אציין כי דין טענותיו של המבקש להידחות אף לגופו של עניין. בית משפט השלום קבע, עובדתית, כי המבקש העסיק את התושב הזר בשטח ישראל ללא היתר, לאחר שגרסתו, לפיה הוא לא התכוון להעסיקוֹ בבית שמש, נסתרה על ידי ההודעות שהלה מסר במשטרה. עוד קבע בית משפט השלום, על סמך העדויות ששמע וכן תעודת הציבור שהוצגה בפניו, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, לא היה ברשותו של התושב הזר היתר כניסה לישראל. לפיכך, הנחת היסוד שעליה מבסס המבקש את ה" שגיאות " שעשו הערכאות הקודמות, לפיה התושב הזר היה רשאי להיכנס לשטח ישראל על פי ההיתר שהחזיק, או בלשונו, היה בעל " היתר תנועה בישראל ", מבטאת גרסה שנדחתה על ידי הערכאה המבררת, ואינה מצדיקה כל התערבות.

7.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.