רע"פ 8581/11 יוסף ניסים סטיון נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הנשיאה ברלינר והשופטים קרא

וסוקולוב ) מיום 3.10.11 בתיק עפ"ג 17695-06-11, בגדרו נדחה ברובו ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת שריזלי ) מיום 23.5.11 בתיק ת"פ 2528/05. הבקשה עניינה עבירות מס ערך מוסף, בגינן הושת על המבקש - בין היתר - עונש של שנת מאסר בפועל, העומד לריצוי מחר (1.12.11). הבקשה הוגשה ביום 21.11.11 (בתוך הארכת מועד ברשות).

רקע והליכים

ב.

המבקש הורשע, על-פי הודאתו (ולאחר ניהול הוכחות ממושכות), בשורה של עבירות מס, לרבות 8 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך (חשבונית), במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום, 8 עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר, ועוד. לפי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית היה המבקש מנהלה של חברת מני ברוט בע"מ (אשר הורשעה עמו באותן עבירות). המבקש והחברה הנפיקו במשך כשנה וחצי חשבוניות מס פיקטיביות בסך של כ-8,000,000 ש"ח, תוך שהמס הגלום בהן עומד על כ-1,400,000 ש"ח.

ג.

בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך 80,000 ש"ח או 7 חודשי מאסר תמורתו. בית המשפט ציין כשיקולים לחומרה את חומרת העבירות, את הסכום הגדול עליו מדובר ואת חוסר הנכונות או היכולת מצד המבקש להסדיר את תשלומו. מנגד, נתן בית המשפט דעתו לשיקולים לקולה, לרבות עברו הנקי של המבקש, חובותיו הרבים, מצבו הנפשי שהביאו ליטול תרופות פסיכיאטריות, וכן גירושיו מאשתו בזמן ניהול ההליך המשפטי נגדו. כן ציין בית המשפט, כי אמנם הודאת המבקש במיוחס לו היא שיקול להפחתה בעונש, אולם בענייננו יש גם להתחשב בכך שההודאה ניתנה בשלב מאוחר, כ-6 שנים לאחר פתיחת ההליכים, כך שלא נחסך זמן שיפוטי.

ד.

בית המשפט נתן דעתו גם להימשכות הרבה של ההליכים, בעיקר בשל התנהגותה של באת כוח המבקש דאז, אשר "גרמה בהתנהלותה ובמחדליה להימשכות בלתי ראויה ובלתי אתית של ההליכים בתיק פלילי זה" (ע' 145 לגזר הדין; יוער, כי לקראת סיום ההליכים הוחלפה באת כוח המבקש, לבקשתו, בעו"ד ברקאי מטעם הסנגוריה הציבורית). עוד התייחס בית משפט השלום לטענת המבקש, לפיה יש להקל בעונשו כיון שחלקו בפרשה קטן מזה של אדם אחר, גבי מגנזי, אשר לפי הנטען עמד מאחורי תכנון העבירות והוצאתן לפועל. בית המשפט קבע, כי יש לדחות טענה זו, שכן המבקש היה זה שסירב לחשוף את שמו של מגנזי ומסר אותו, בגדרי פרשת גזר הדין, אך לאחר 8 שנים; מדובר אם כן בעדות כבושה שערכה הראייתי מועט, ובהינתן הכחשתו הגורפת של מגנזי מעל דוכן העדים (בלא שחומר זה הוצג, כמסתבר), אין למבקש להלין אלא על עצמו, על כך שסירב לחלוק את המידע עם החוקרים בזמן.

ה.

המבקש עירער באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד לוי, על גזר הדין בלבד לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. נקבע, כי ההליכים אמנם נמשכו באופן בלתי סביר בשל התנהגות באת כוח המבקש ולא בשל התנהגותו שלו, אולם היה בכוחו של המבקש להחליף את הייצוג במשך תקופה זו, כפי שאכן עשה אך לקראת סיום המשפט. בית המשפט קבע, כי העבירות בהן הורשע המבקש הן חמורות, מעידות על תחכום ותכנון מצידו ויש בהן לפגוע בציבור בכללותו. כן צויין, כי אמנם יש להתחשב בכך שמדובר בעבירתו הראשונה של המבקש, אולם אין זה שונה ממרבית עברייני המס, רובם אנשים נורמטיביים, ועל כן יש צורך בענישה מרתיעה של מאסר בפועל. אשר לנסיון המבקש להסדיר חלק מן החוב לאחר שנגזר דינו נקבע, כי הזמן להסדירו היה בשלב הדיון בבית משפט השלום

- ונזכיר, כי שלב זה ארך 6 שנים, כך שהיה די והותר זמן לכך. עם זאת, מצא לנכון בית המשפט המחוזי לקצר את תקופת המאסר חלף תשלום הקנס, ולהעמידה על 4 חודשים במקום 7.

הבקשה

ו.

לבקשה זו, הערוכה במפורט, שני ראשים: ראשית , מתבקש בית המשפט לזכות את המבקש מחמת הגנה מן הצדק, וזאת בשל הימשכות ההליכים וכן בשל אכיפה בררנית - הגשת כתב אישום נגד המבקש אולם לא נגד מגנזי, שהמבקש שימש לו - כנטען - "איש קש". נטען בהקשר הדיוני, כי הגם שלא הוגש לבית המשפט המחוזי ערעור על הכרעת הדין, אין בכך כדי למנוע בקשת רשות ערעור על ההרשעה בטענת הגנה מן הצדק גם בבית משפט זה. המבקש חוזר על טענתו כי העלה בחקירתו את שמו של מגנזי ועל כן אין לראות בנושא זה עדות כבושה. שנית,

לחלופין, מתבקשת הקלה משמעותית בעונש שנגזר על המבקש, והמרת עונש המאסר בפועל בעונש של עבודות שירות. נטען לעניין זה, כי לא ניתן משקל מספק לעברו הפלילי הנקי, להודאתו במיוחס לו ולנסיבות חייו הקשות. כן נטען, כי לא היה מקום להחמיר עימו בשל העובדה שלא ניסה להסדיר את החוב, שכן הכספים מעולם לא הגיעו לכיסו. לעניין זה הוצגה פסיקה.

דיון והכרעה

ז.

לשם בקשה זו החליף המבקש ייצוג - עורך דין ציוני הוא בא כוחו הרביעי במספר - ומכאן יתכן פשר הבקשה, שאינה עולה בקנה אחד עם הודאת המבקש במיוחס לו בבית משפט השלום, ולא עם בחירתו לערער על גזר הדין בלבד לבית המשפט המחוזי, בלא שטענות העולות בבית משפט זה הועלו בחלקן. המבקש אינו טוען לכשל בייצוג בערעורו לבית המשפט מחוזי על-ידי עו"ד לוי, וברי כי עצם החלפת הסניגורים אינה משמשת עילה להעלאת טענות חדשות בשלב רשות ערעור בגלגול שלישי; במיוחד שמדובר בטענות השומטות את הקרקע תחת הרשעת המבקש בבית משפט השלום על-פי הודאתו , ואינן תואמות את בחירתו שלא לערער על ההרשעה לבית המשפט המחוזי. על כן, איני מוצא מקום להתייחס לבקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת להרשעת המבקש, אלא לגזר הדין בלבד, מה גם שעיון בחומר שבתיק משתי הערכאות הקודמות לא שיכנעני כי יש יסוד לטענת ההגנה מן הצדק, בודאי - בין היתר - נוכח השלב שבו חשף המבקש את שמו של מגנזי. ואל נשכח, אף לשיטתו שלו, עבר המבקש עבירות מס חמורות, וטענת "איש הקש" אינה מוחקת את עבירותיו.

ח.

לא מצאתי אף כי יש להתערב בעונש שהושת על המבקש. ראשית , הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי לעניין העונש תישקל ככלל במקרים חריגים בלבד, למשל כשמדובר בסטיה ניכרת ממתחם הענישה או בנסיבות מיוחדות מאוד שברקע העבירה (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3516/11 דהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לא מצאתי כי אלה פני הדברים, שעה שהמבקש הורשע בעבירות מס חמורות, בהיקף ניכר. שנית , ולמעלה מן הצורך אציין, כי העונש שהושת נותן ביטוי הולם לחומרה הגלומה בעבירות בהן הורשע המבקש מחד, ולנסיבות לקולה - לרבות הימשכותם הבלתי סבירה של ההליכים - מאידך. כך ציינתי בעבר בהקשר זה:

"יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, "חסר הפנים" כביכול - במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה וקבע 'כמדיניות רצויה, שלא לאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כשהמדובר בעבירות פיסקליות' (ע"פ 4097/90 בוירסקי נ' מדינת ישראל,

מיסים ה(1); שציטטה המשיבה). אכן, רבים מעברייני המס הם אנשים שייראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת - אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי. לכך מחיר בענישה" (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם), פסקה יא; ראו גם

ע"פ 624/80 וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לה (3) 211, 218-217; רע"פ 8507/09 שחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ט.

אין בידי להיעתר איפוא לבקשה. המבקש יתייצב לריצוי עונשו מחר, יום 1.12.11, עד שעה 1000 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב - לפי קביעת בית המשפט המחוזי מיום 3.10.11.