החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 864/08 איל משיח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נהיגה ללא רישיון תקף ופסילהבקשת רשות ערעור בשנית על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור על דחיית בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לרשות לערער בשנית על פסק-דין שדחה ערעור על סירוב לבטל הרשעה בהעדר בעבירת נהיגה ללא רישיון תקף. בית המשפט קבע שרשות ערעור שנייה ניתנת במשורה ורק בשאלה משפטית או עניין ציבורי. היעדרותו של המבקש מהדיון סתרה את טענתו לגזירת דין בנוכחותו, ומשך הפסילה נמצא מידתי. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בנהיגה ללא רישיון תקף, לאחר שלא התייצב לדיון והוחזק כמודה בעבירה. נגזרו עליו קנס ושלילת רישיון לשנתיים. בקשה לביטול פסק-הדין נדחתה, וכך גם ערעור לבית המשפט המחוזי. למבקש עבר תעבורתי עשיר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות לערער בשנית על פסק-דין בערעור על דחיית בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר בעבירת נהיגה ללא רישיון תקף?
  2. 2.האם קשיים אישיים וכלכליים מצדיקים דיון מחודש בנוכחות הנאשם לאחר שהוחזק כמודה בעבירה?
  3. 3.האם יש מקום להקלה בעונש השלילה בשל החמרה יתרה ובשל תלות פרנסה ברישיון הנהיגה?

הלכות

  1. 1

    רשות לערעור בשנית ניתנת במשורה ומוגבלת למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עניין שחשיבותו ציבורית

    ״הרשות לערער בשנית ניתנת במשורה, והיא מוגבלת למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עניין שחשיבותו ציבורית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השגות על חומרת העונש אינן מקימות עילה לרשות ערעור שנייה אלא במקרים חריגים

    ״גם השגות על חומרת העונש אינן מקימות עילה לכך, אלא במקרים חריגים, אשר עניינו של המבקש אינו נמנה עמם״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    היעדרות הנאשם מהדיון בניגוד לחובתו להתייצב, לפי סעיף 130(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, סותרת את הטענה לגזירת הדין בנוכחותו

    ״את טענת המבקש לפיה ראוי היה לגזור את דינו בנוכחותו, סותרים מחדליו שלו עצמו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות לערער בשנית
  • שלילת רישיון
  • עונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ 864/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

איל משיח

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית

המשפט המחוזי מרכז, בע"פ 1104-08-07, מיום 7.1.08, שניתן על ידי כבוד השופט

אחיקם סטולר

בשם המבקש: עו"ד דוד

גולן

החלטה

1.בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע את המבקש בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. משלא הופיע המבקש לדיון הוא הוחזק כמודה בעבירה שיוחסה לו, ומשכך הורשע, ונגזרו לו קנס בסך 2,000 ש"ח ושלילת הרישיון למשך שנתיים.

2.בקשה לביטול פסק-הדין שניתן בהעדר, נדחתה. כן נדחה ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב על אותה החלטה. בערעורו זה טען המבקש, כי לא התייצב לדיון מחמת "קשיים אישיים וכלכליים". לשיטתו, הצדיקו קשיים אלו עריכת דיון מחודש בעניינו, והפעם – בנוכחותו. כן נטען, כי תקופת הפסילה הממושכת מבטאת החמרה יתרה עמו כן החזקתו כמודה בעובדות כתב-האישום, בלוויית העובדה שפרנסתו ופרנסת משפחתו תלויות ביכולתו לנהוג, מצדיקות הקלה בעונשו.

3.משלא ניתן לו מבוקשו, עותר המבקש ליתן לו רשות לערער בשנית על פסק-הדין בעניינו, ובפיו אותן טענות שהעלה בפני הערכאה קמא. עמן נטען, כי חידוש רישיון הנהיגה של המבקש עוכב לאחר שנמנע מלשלם קנסות שהוטלו עליו, וזאת בשל קשייו הכלכליים – עובדה אשר הוא סבור כי יש בה כדי להוביל להקלה בעונשו. עוד נאמר, כי הטלתו של עונש כה כבד, לא ראוי שתעשה שלא בנוכחות הנידון.

4.דין הבקשה להידחות. הרשות לערער בשנית ניתנת במשורה, והיא מוגבלת למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עניין שחשיבותו ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אלא, שלא זו ולא זה עולים מעניינו של המבקש, אשר אינו מקים עילה להרשות ערעור נוסף. גם השגות על חומרת העונש אינן מקימות עילה לכך, אלא במקרים חריגים, אשר עניינו של המבקש אינו נמנה עמם ( רע"פ 2395/05 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(6) 544 (2005)).

5.מעבר לדרוש אוסיף, כי את טענת המבקש לפיה ראוי היה לגזור את דינו בנוכחותו, סותרים מחדליו שלו עצמו. בראשם של אלו נמצאת בחירתו שלא להגיע לאולם בית המשפט, אשר חרף הנדרש בסעיף 130(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 לא ניתן לה צידוק, וכן הימנעותו מלתמוך איזו מבין טענותיו – לעניין היעדרותו ולעניין חומרת בעונש – בראיות. לו היה המבקש טורח ומגיע לאולם בית-המשפט, יכול היה אף להסביר את פקיעת תוקפו של רישיונו – טענה שהמקום להעלותה היה בפני ערכאת הדיון. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. באשר לתקופת הפסילה שנגזרה למבקש, הרי שמשכה של זו מבטא נכונה את מכלול השיקולים בעניינו, וזאת לאור עברו התעבורתי העשיר, הרצוף עבירות רבות, מהן חמורות בעליל.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' באדר א' התשס"ח

(07.02.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1רשות לערעור בשנית ניתנת במשורה ומוגבלת למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עניין שחשיבותו ציבורית
  2. 2השגות על חומרת העונש אינן מקימות עילה לרשות ערעור שנייה אלא במקרים חריגים
  3. 3היעדרות הנאשם מהדיון בניגוד לחובתו להתייצב, לפי סעיף 130(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, סותרת את הטענה לגזירת הדין בנוכחותו