פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 864/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
איל משיח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, בע"פ 1104-08-07, מיום 7.1.08, שניתן על ידי כבוד השופט
אחיקם סטולר
בשם המבקש: עו"ד דוד
גולן
החלטה
1.בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע את המבקש בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. משלא הופיע המבקש לדיון הוא הוחזק כמודה בעבירה שיוחסה לו, ומשכך הורשע, ונגזרו לו קנס בסך 2,000 ש"ח ושלילת הרישיון למשך שנתיים.
2.בקשה לביטול פסק-הדין שניתן בהעדר, נדחתה. כן נדחה ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב על אותה החלטה. בערעורו זה טען המבקש, כי לא התייצב לדיון מחמת "קשיים אישיים וכלכליים". לשיטתו, הצדיקו קשיים אלו עריכת דיון מחודש בעניינו, והפעם – בנוכחותו. כן נטען, כי תקופת הפסילה הממושכת מבטאת החמרה יתרה עמו כן החזקתו כמודה בעובדות כתב-האישום, בלוויית העובדה שפרנסתו ופרנסת משפחתו תלויות ביכולתו לנהוג, מצדיקות הקלה בעונשו.
3.משלא ניתן לו מבוקשו, עותר המבקש ליתן לו רשות לערער בשנית על פסק-הדין בעניינו, ובפיו אותן טענות שהעלה בפני הערכאה קמא. עמן נטען, כי חידוש רישיון הנהיגה של המבקש עוכב לאחר שנמנע מלשלם קנסות שהוטלו עליו, וזאת בשל קשייו הכלכליים – עובדה אשר הוא סבור כי יש בה כדי להוביל להקלה בעונשו. עוד נאמר, כי הטלתו של עונש כה כבד, לא ראוי שתעשה שלא בנוכחות הנידון.
4.דין הבקשה להידחות. הרשות לערער בשנית ניתנת במשורה, והיא מוגבלת למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עניין שחשיבותו ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אלא, שלא זו ולא זה עולים מעניינו של המבקש, אשר אינו מקים עילה להרשות ערעור נוסף. גם השגות על חומרת העונש אינן מקימות עילה לכך, אלא במקרים חריגים, אשר עניינו של המבקש אינו נמנה עמם ( רע"פ 2395/05 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(6) 544 (2005)).
5.מעבר לדרוש אוסיף, כי את טענת המבקש לפיה ראוי היה לגזור את דינו בנוכחותו, סותרים מחדליו שלו עצמו. בראשם של אלו נמצאת בחירתו שלא להגיע לאולם בית המשפט, אשר חרף הנדרש בסעיף 130(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 לא ניתן לה צידוק, וכן הימנעותו מלתמוך איזו מבין טענותיו – לעניין היעדרותו ולעניין חומרת בעונש – בראיות. לו היה המבקש טורח ומגיע לאולם בית-המשפט, יכול היה אף להסביר את פקיעת תוקפו של רישיונו – טענה שהמקום להעלותה היה בפני ערכאת הדיון. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. באשר לתקופת הפסילה שנגזרה למבקש, הרי שמשכה של זו מבטא נכונה את מכלול השיקולים בעניינו, וזאת לאור עברו התעבורתי העשיר, הרצוף עבירות רבות, מהן חמורות בעליל.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' באדר א' התשס"ח
(07.02.08).
ש ו פ ט