רע"פ 8880/08 אברהם שוחמי נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע יחד עם אחרים, על-פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות, היזק במזיד, איומים והכשלת שוטר, עבירות לפי סעיפים 380 ו-382(א), 452, 192 ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגדרו של הסדר הטיעון הוסכם כי יוגש בעניינו של המבקש תסקיר המבחן, וככל שיהיה חיובי תגביל המשיבה את עתירתה לעונש של שישה חודשי מאסר, ולא - תהיה רשאית לטעון כהבנתה.

2.

תסקיר המבחן שהוגש בעניינו של המבקש, ככלל, היה חיובי, ונאמר בו כי המבקש "כואב את הסתבכותו וכי ההליך הפלילי וחווית מעצרו מהווים עבורו גורם מרתיע המסמן גבול ברור להתנהגות דומה בעתיד". כמו כן, נאמר בתסקיר כי המבקש השתלב בקבוצה טיפולית לצעירים, ונוטל חלק בתהליך שיקומי. מנגד, נכתב כי המבקש נמנע מלקחת אחריות למעשים אותם ביצע, והרחיק לכת עד כדי הכחשת מעורבותו בהם. המלצתו המסכמת של שירות המבחן הייתה לחייב את המבקש לבצע שירות לתועלת הציבור,

ולהורות כי יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן.

3.

נוכח האמור בתסקיר, טענה המשיבה כי המבקש לא עמד בתנאי הסדר הטיעון משלא הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו, ובעקבות כך דן אותו בית משפט השלום לשמונה חודשי מאסר, עשרה חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 500 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום של 2,500 ש"ח.

4.

המבקש ושניים משותפיו לכתב-האישום שהורשעו אף הם, הגישו ערעור לבית-משפט המחוזי בפתח-תקווה. ערכאה זו מצאה כי בית-משפט השלום "לא התייחס במידה הראויה לנימוקים שעמדו מאחורי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, שעיקרם קשיים ראיתיים שעמדו בפני המשיבה והרצון למנוע את עדויותיהם של המתלוננים, שלא היו מעוניינים בכך" (סעיף 11 לפסק-הדין). בעקבות כך, התקבל הערעור, תקופת מאסרו של המבקש הועמדה על 6 חודשים, בעוד שהאחרים חויבו לבצע עבודות שירות בלבד.

5.

בבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוא טען את אלה: העונש שהושת עליו מפלה אותו לרעה בהשוואה לחבריו; ערכאת הערעור לא נימקה מדוע יש להשית עליו עונש של כליאה; גזירתם של עונשים שונים מפרה את הכלל בדבר אחידות בענישה.

6.

אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי חומרת העונש כשלעצמה איננה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), והדבר נכון גם במקרים בהם מתגלה פער בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל , (לא פורסם, 24.2.2005)). יתרה מכך, לא זו בלבד שהסדר טיעון אינו כובל את בית המשפט, אלא שבמקרה הנוכחי העונש שנגזר אינו חורג מההסדר. כך או כך, מדובר באירוע שבמהלכו הפגין המבקש אלימות רבה, חמורה יותר מזו שבה חטאו שותפיו, ועל כן אין בעונש חומרה כלשהי המצדיקה את בחינתו בידי ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.