רע"פ 9034/02 אפוטה שמואל נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע על-ידי בית המשפט לענייני תעבורה בעבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, לאחר שנסע במהירות של 114 קמ"ש בקטע כביש שבו המהירות המרבית המותרת היא 70 קמ"ש. על המבקש נגזרו שלושה חודשי פסילת רשיון בפועל, שלושה חודשי פסילת רשיון על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בגובה של 1,000 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש על גזר דינו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי, ועתה מתבקשת רשות ערעור. המבקש טוען כי זכותו למשפט צדק נפגעה. לדבריו, בית המשפט לענייני תעבורה לא קרא את טיעוניו לעונש, ובניגוד לכך שמע את טיעוני המדינה בעניין. טענה זו של המבקש נסמכת על העובדה שבפסק דינו של בית המשפט לענייני תעבורה לא צוינו טיעוניו של המבקש, וציינו את טיעוני המדינה. מעבר לכך, משיג המבקש כנגד חומרת העונש שנגזר עליו.

2.בחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המדינה, ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. טענתו של המבקש לפיה בית המשפט לענייני תעבורה לא קרא את טיעוני המבקש נדחתה על-ידי בית משפט קמא, שקבע כי אין כל סיבה שלא להעמיד את בית המשפט לענייני תעבורה בחזקתו כי קרא גם את טענותיו של המבקש לעונש, ואיני רואה כל צורך להוסיף לדברים אלה. לא מצאתי גם כי נפל פגם כלשהו בעונש שהוטל על המבקש. זאת, נוכח המהירות הגבוהה בה נסע ולאור עבירות התעבורה הרבות הרשומות לחובתו. משכך, דין הבקשה להידחות.