רע"פ 9035/07 עמנואל פלד נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בתל-אביב בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לעבור אותה עבירה, סחיטה באיומים, התחזות לעורך-דין, עושק, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף ושיבוש הליכי משפט, בעקבות פרשה שכבר הונחה בעבר לפתחו של בית-משפט זה – פרשת השיחות הארוטיות בגינן תבע ממתלוננים סכומי כסף ניכרים (רע"פ 6340/04 פלד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.7.04); מ"ח 11807/04

פלד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.8.05)). על אותן עבירות נדון המבקש ל-68 חודשי מאסר, 15 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום כולל של 25,000 ש"ח. ערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי התקבל בחלקו, וברוב דעות ( כבוד סגן-הנשיא ז' המר ו השופט ש' שוחט כנגד דעתו החולקת של השופט ד' רוזן ), נקבע כי בחלק מסעיפי האישום תומר העבירה של קבלת דבר במרמה לעבירה של ניסיון לקבלו. בעקבות כך, הוקל רכיב המאסר שבעונש והועמד על 62 חודשים בלבד. המבקש, שאינו מיוצג, מבקש להעמיד את עניינו למבחנה של ערכאת ערעור שנייה.

הבקשה נתמכת בשורה ארוכה של טעמים פרטניים, ובהם הטענה כי לא התקיימו יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה; מכתבי התשלום ששיגר המבקש למתלוננים לא היו אלא דרישה לגיטימית לתשלום חוב; טעו ערכאות קמא כאשר דחו את גרסתו והעדיפו על פניה את גרסת המתלוננים; בממצאי העובדה שנקבעו נפלו פגמים שונים; שותפתו של המבקש לאישומים נדונה למאסר בעבודות-שירות בלבד ובכך נפגע עקרון השוויון; הרכב השופטים בערכאת הערעור היה מצווה לפסול את עצמו מחמת דעה מוקדמת; ולבסוף, העונש שהושת עליו חרג מן המידה הראויה.

טענות אלו, שעיקרן נבחן לפני-ולפנים בידיהן של ערכאות קמא, מייחדות עצמן לענינו המסוים של המבקש, ואין הן מעלות שאלה כללית אשר מן הראוי כי תלובן בידי ערכאת ערעור נוספת. יתר על כן, מדובר בעיקר בהשגות כנגד עניינים שבעובדה בהן אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב, מקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה. אף אין באותן טענות כדי להקים עילה להתערבות בגזר-הדין, השמורה למקרים חריגים בלבד. אין, אפוא, מקום לקיומו של ערעור שני, ועל כן הבקשה להרשותו, נדחית.