פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9262/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
כנעאן מרואן
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1332/06 מיום 7.11.2006, שניתן על-ידי כבוד
השופטים ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי ו-א' הלמן
בשם המבקש : עו"ד מוחמד
פוקרא
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בנצרת (ת"פ 3814/05) בגין עבירה של שימוש והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); שלוש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים; ושלוש עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים.
יש לציין, כי משהודה המבקש במיוחס לו, ביקש ביום 26.3.2006 לצרף תיק נוסף שהיה תלוי ועומד נגדו (ת"פ 2307/05) אשר ייחס לו עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המבקש הודה גם בביצוע עבירות אלו.
לפי הנטען בכתבי האישום, המבקש נתפס במספר הזדמנויות כשהוא מחזיק סם מסוכן מסוג קנבוס. בנוסף, המבקש מכר בשלוש הזדמנויות לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג MDMA .
בית-משפט השלום בנצרת (כבוד הנשיא ת' כתילי) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום וגזר עליו ביום 29.10.2006 עונש של שלושים ושישה חודשי מאסר בפועל ושנים-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. כן הפעיל בית-משפט השלום עונש של שנתיים מאסר על תנאי שתלוי היה ועומד כנגד המבקש, באופן שירוצה בחופף לעונש המאסר שהוטל עליו כאמור לעיל.
על פסק-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת.
בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטות ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי ו-א' הלמן) דחה את הערעור קבעו, כי המבקש הוכיח במעשיו כי עונש מאסר מותנה ממושך אינו מרתיעו מלחזור על מעשיו וכי נדרשת לגביו ענישה מרתיעה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי משלא הקל בעונשו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש אף לא הצביע על כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו (3) 123.
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. חרף הרשעותיו הקודמות וחרף העובדה, כי לחובתו מאסר מותנה ממושך, לא שינה המבקש את דרכיו והוכיח במעשיו, כי אין די בענישה מקילה כדי להרתיעו מפני המשך ביצוע העבירות. גם מסיבה זו איני רואה מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, א' בכסלו תשס"ז
(22.11.2006).
ש ו פ ט