רע"פ 9363/07 דוד דנינו נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלם בראשון לציון הרשיע את המבקש בעבירה של גרימת חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וגזר לו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תשעה חודשים נוספים על-תנאי, קנס בסך 1,000 ש"ח, והוא חויב לפצות אישה בה פגע בסכום של 9,000 ש"ח. בית-משפט השלום קבע, כי לאחר סיומו של משחק כדורגל פרצה מהומה, והמבקש, שביקש לחלץ את אחיינו, החל לרוץ במעלה היציע תוך שהוא מפלס את דרכו בין הקהל. נטען, כי המערער דחף את המתלוננת והטיחה כלפי מטה, וכתוצאה מכך היא נפלה ונגרם לה שבר בברכה וחתך באוזנה.

2.

המבקש השיג כנגד ההרשעה והעונש בפני בית-המשפט המחוזי, שם טען כי זיהויו כמבצע העבירה היה לקוי, הואיל והוא התבסס על עדות בן-זוגה של המתלוננת בלבד, מבלי שנערך מסדר זיהוי כדין. עוד נטען לקיומן של סתירות בגרסאותיהם של עדי התביעה השונים, ושמחומר הראיות עולה שהוא לא התכוון כלל להכות את המתלוננת, ומשכך לא היה מקום לקבוע כי היה מודע לסיכון שיצר. באשר לעונש, נטען כי היה מקום להקל בו, הואיל וכוונתו היתה למנוע את המהומה שנוצרה ולא ללבותהּ. בית-המשפט המחוזי לא ראה מקום לקבל את טענות המערער, ודחה את הערעור על שני חלקיו, תוך שהוא סוקר את הראיות לעומקן. נקבע, כי מסקנותיה של הערכאה הדיונית מעוגנות בחומר הראיות, כי הסתירות מהן ביקש המבקש להיבנות אינן מהותיות ואין בכוחן לפגום במהימנות העדים, וכי זיהויו של המבקש כמבצע העבירה היה כדין. עוד נקבע, כי אין מקום לסטות מקביעותיה של הערכאה הדיונית גם בכל הקשור ליסוד הנפשי של המבקש, שכן אף אם לא היתה לו כוונה לפגוע במתלוננת, הוא פעל תוך אדישות לאפשרות שאחד האנשים אותם דחף, והמתלוננת ביניהם, יפגע. באשר לעונש, נקבע כי הוא מאזן את השיקולים הצריכים לעניין.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ולצורך כך הוא שב ומפרט באריכות את הטעמים אשר שימשו אותו בפני בית-המשפט המחוזי.

4.

דין הבקשה, אשר נוסחה כהודעת ערעור לכל דבר ועניין, להידחות. כידוע, דיון בפני ערכאה נוספת ייוחד למקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית לה נודעת השלכות גם על מתדיינים נוספים. אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, אולם לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. יתר על כן, טענות המבקש, רובן ככולן, מופנות כנגד ממצאים שבעובדה, בהם אין ערכאת ערעור, ומקל וחומר ערכאת ערעור שנייה, להתערב, וגם מטעם זה דינה של הבקשה להידחות ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982); רע"פ 3908/07 קיקוזשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם 20.5.2007)). כך או כך, עניינו של המבקש נבחן בערכאה הדיונית, והוא שב ונבחן באריכות בערכאת הערעור, ולא שוכנעתי כי קיימת עילה ללבנו בשלישית.

אשר על כן הבקשה נדחית, ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.