רע"פ 9433/11 מאור אברג'יל נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) מיום 1.12.11 בתיק עפ"ת 20045-10-11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב (השופט מ' דרורי) מיום 11.5.11 בתיק תת"ע 25452-07. הבקשה עניינה נהיגה בשכרות.

רקע והליכים

ב.

ביום 12.7.11 הורשע המבקש, לאחר הוכחות, בנהיגה בשכרות. הרשעת המבקש נסמכה על שלושה אדנים: ראשית , כשנעצר לבדיקה שגרתית הבחין השוטר כי נודף מפיו ריח אלכוהול, וכשביקש ממנו הסבר לכך, השיב המבקש: "שתיתי 3 כוסות וודקה רד בול"; זאת בניגוד לעדותו בבית המשפט, אז טען כי שתה כוס אחת בלבד. שנית , המבקש נכשל בבדיקת מאפיינים, לאחר שנמצא כי עמידתו אינה יציבה, כי כשל בהבאת האצבע לאפו, כי נראה עייף ועיניו דמעו. שלישית , המבקש כשל בבדיקת אוויר נשוף, בה נמצאו 590 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. אשר לתקינות מכשיר הינשוף נקבע, כי לאחר ההלכה שנקבעה בעפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נגד עוזרי (לא פורסם), חזקה על המכשיר כי הוא תקין ואמין, וכל כשל מקומי במכשיר קונקרטי טעון הוכחה ממוקדת מצד הנאשם. נאמר, כי לא נמצא שכזו הובאה בענייננו, ומכל מקום נוכח כשלון המבקש בבדיקת המאפיינים והודאתו כאמור מיד כשנעצר רכבו, אין הכרח להתבסס על בדיקת האויר הנשוף לצורך הרשעתו בנהיגה בשכרות. ביום 11.5.11 גזר עליו בית המשפט 24 חודשי פסילה בפועל (עונש המינימום לנהיגה בשכרות), 5 חודשי פסילה על תנאי וקנס של 800 ₪.

ג.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. נקבע, כי אין לשנות מקביעת בית המשפט לתעבורה, וכי ממילא ניתן להסתפק בבדיקת המאפיינים ובהודאת המבקש כדי לבסס את ההרשעה, ועל כן אין צורך להידרש לבדיקת הנשיפה. אשר לעונש נקבע, כי נוכח עברו הפלילי של המבקש הכולל 15 הרשעות קודמות, אין מקום להפחתה הימנו.

הבקשה

ד.

הבקשה מורכבת מטענות המופנות כלפי הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה, שנדונו בבית המשפט המחוזי. בין היתר נטען, כי לא הוכח שתעודת הבלון של מכשיר הינשוף שהוגשה לבית המשפט היא זו שהייתה על גבי הבלון, וכי השוטר הבודק לא וידא שהמבקש לא אכל או שתה 15 דקות עובר לבדיקת הנשיפה, בניגוד לנהלי הבדיקה. אשר לבדיקת המאפיינים נטען, כי לא ניתן להרשיע את המבקש על סמך בדיקת המאפיינים בלבד, וזאת כיון שלא הובהרה לו זכותו לבצע בדיקת מעבדה באופן פרטי. כן הועלו טענות לעניין העונש, נוכח חלוף הזמן וקשיים כלכליים. נטען גם – מה שלא נטען בערעור בבית המשפט המחוזי – כי הוצג בבית המשפט לתעבורה כנגד המבקש חומר שלא היה מקום להציגו.

דיון והכרעה

ה.

לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה, שכן אין היא מעלית ואף אינה מתיימרת להעלות, סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, ומטעם זה בלבד אין לקבלה, וספק אם היה טעם בהגשתה (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד

לו(3) 123, 128; רע"פ 382/07 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אף לגופם של דברים, בתי המשפט הקודמים השתיתו את הרשעת המבקש על מספר אדנים - הודאותיו במשטרה, בדיקת המאפיינים ובדיקת הנשיפה - אשר די גם בחלקם כדי לבסס את הרשעת המבקש בנהיגה בשכרות. לא מצאתי טעם להתערב בקביעות עובדתיות אלה, ועל כן אין להיעתר לבקשה. אשר לעונש, ככלל אין מתערבים בחומרתו בגלגול שלישי, ולגופו אינו חורג מן הנחוץ כל עיקר.

ו.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.