פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9456/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
חנה פורת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.10.02 בע"פ 2601/02 שניתן על-ידי כבוד
השופטים י' דר, י' כהן וי' עמית; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת: עו"ד אבי תגר
החלטה
המבקשת הורשעה, על-פי הודאתה, בבית-משפט השלום בחיפה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נסיעה לאחור והפקרת אדם שנפגע בתאונה. זאת, לאחר שנסעה במהירות לאחור, עלתה על מדרכה, ופגעה עם חלקה האחורי של מכוניתה במבנה תחנת האוטובוס הסמוך, שבו עמדו מספר אנשים. הפגיעה גרמה למותו של אדם ולפציעת ארבע נערות. המבקשת נמלטה מן המקום, נסעה לעבודתה, מבלי שדיווחה למשטרה, עד שלבסוף אותרה על-ידי המשטרה.
בית-משפט השלום הטיל על המבקשת 6 שנות מאסר, מתוכן שנה וחצי לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי, פסילת רישיון למשך 20 שנה וקנס בסך 5,000 ש"ח. בית-המשפט קבע בגזר-הדין, כי חוות-הדעת, שהוגשה מטעמה על-ידי מומחה לפסיכיאטריה – לפיה המבקשת סובלת ממנגנון הדחקה, וכתוצאה מכך פעלה ללא שיקולים הגיוניים – לא השכילה להסביר כיצד פעלה המבקשת באופן הגיוני לאחר-מכן, עת הלכה לעבודתה.
המבקשת הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה ערעור כנגד חומרת העונש, בגידרו טענה כי יש ללמוד גזירה שווה מפסק-הדין בע"פ 3127/02 מדינת ישראל נ' יוסף אליהו (טרם פורסם; ניתן בתאריך 23.5.02) (להלן: ע"פ אליהו ), בו נדון מקרה של נהג שגרם למותו של נער ונמלט מן המקום, ועונש המאסר שהושת עליו היה בן שישה חודשים בלבד לריצוי בעבודות שירות. כן טענה המבקשת, כי לא ניתנה הדעת במידה הראויה לנסיבותיה האישיות; וכי בהסתמך על חוות-דעת המומחה לא הייתה המבקשת יכולה לפעול אחרת מהאופן שבו פעלה.
בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורה, בקובעו כי בע"פ אליהו התקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות, לפיהן הנאשם היה מטופל בשני ילדים קטנים, ואם היה נשלח למאסר, היו ילדיו נותרים ללא קורת גג; כי חוות-דעתו של המומחה נבחנה על-ידי בית-משפט השלום, נדחתה על-ידיו, ואין מקום להתערב בכך; וכי העונש שהוטל על המבקשת אינו בלתי סביר בנסיבות העניין ובהתחשב בחומרת העבירות.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי. כן הגישה בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן הכרעה בבקשה.
יש לדחות את הבקשה. כידוע, טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
מעבר לדרוש יוער, כי בדין דחה בית-המשפט המחוזי בפסק-דין מפורט ומנומק את טענותיה של המבקשת, ואין אני מוצאת מקום להתערב בו. העבירות בהן הורשעה המבקשת חמורות, ואין נסיבותיה האישיות מצדיקות התערבות בית-משפט זה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקשת תתייצב לתחילת ריצוי עונשה במשטרת חיפה בתאריך 10.11.02 בשעה 08:00.
ניתנה היום, ב' בכסלו תשס"ג
(7.11.02).
ש
ו פ ט ת