רע"פ 9567/11 יהודה שווששוילי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) מיום 24.11.11 בתיק עפ"ת 862-10-11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב (סגן הנשיא ויטלסון) מיום 18.9.11 בתיק תת"ע 29617/07. הבקשה עניינה נהיגת המבקש בשכרות.

ב.

המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בנהיגה בשכרות; הרשעתו נסמכה על שני אדנים מרכזיים: ראשית , בבדיקת נשיפה שנערכה לו, נמצאה רמת אלכוהול של 725 מיקרוגרם בליטר נשוף. שנית, בעת שנעצר המבקש נדף מפיו ריח חריף של אלכוהול, ובפני בית המשפט הודה בשתיית 3 כוסות בירה (בשונה מדבריו שאמר כשעוכב לביצוע הבדיקה - "שתיתי רק 1/3 בירה"; ובשונה מדבריו בשימוע שנערך לו טרם הפסילה המינהלית - "שתיתי שתי בירות" (ע' 3 להכרעת הדין)). בית המשפט נתן דעתו לטענת המבקש לעניין כיול מכשיר הנשיפה וציין, כי המבקש ויתר על שמיעת העד לעניין תקינות המכשיר, ומכאן כי ויתר על הגשת המסמכים המעידים על תקינותו. על כן, ובהתאם לנקבע בתיק עפ"ת (י-ם) 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עוזרי (לא פורסם) לעניין אמינות מכשיר הנשיפה, אין לקבל את טענת המבקש לעניין אי-הוכחת תקינותו של המכשיר, שהועלתה בשלב הסיכומים בלבד וללא תימוכין בראיות. בית המשפט גזר על המבקש פסילה בפועל למשך 24 חודשים (עונש המינימום בעבירת נהיגה בשכרות), קנס בגובה 1,500 ₪ ו-6 חודשי מאסר על תנאי.

ג.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה; נקבע, כי הרשעתו נסמכת על יסודות איתנים ואין מקום להתערב בה. אשר לעונש נקבע, כי אף שרמת האלכוהול שנמצאה אצל המבקש חורגת מן הרף המינימלי להרשעה, נגזר על המבקש עונש המינימום בעבירה, ועל כן ברי כי אין מדובר בעונש החורג לחומרה.

ד.

נטען בבקשה זו, כי לא היה מקום להניח שהמבקש זונח את טענותיו לעניין תקינות המכשיר בכך שויתר על העדת העד לעניין זה. בהמשך לכך נטען, כי אין בויתור המבקש לעניין העדת העד, כדי לייתר את הגשת המסמכים המעידים על תקינותו של המכשיר הקונקרטי בו נערכה בדיקת הנשיפה.

ה.

לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה, שאינה מעלה שאלה ציבורית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, הנדרשת לשם ערעור שני (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 123/12 עבאס נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)). אף לגופם של דברים, משויתר המבקש על העד שהגיע לשם הגשת תעודת עובד הציבור לעניין תקינות המכשיר, הסכים לוותר גם על התעודה עצמה, ואינו יכול להיבנות לשם זיכוי מכך שלא הוגשה. המבקש הורשע, אם כך, על בסיס בדיקת נשיפה תקינה, אשר מצאה כי נהג ברמת אלכוהול גבוהה בהרבה מן המותרת; זאת בנוסף להודאתו בשתיית 3 כוסות בירה, וריח האלכוהול החזק שנדף ממנו בעת שעוכב. לא נפל אם כן פגם בקביעות הערכאות הקודמות לעניין ההרשעה, וודאי שעונש המינימום שהושת על המבקש אינו חורג לחומרה, וייתכן כי אף מקל.

ו.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.