רע"פ 9593/07 אלון זולפין נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה בפתח-תקוה הרשיע את המבקש בעבירות של אי ציות לשוטר, נהיגה ברכב לא תקין ולא מורשה, נסיעה אחורנית ואי החזקת רישיון רכב – לפי סעיפים 23(א)(ב), 306, 45 ו-9 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וסעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. בפסק-הדין צוין, כי המבקש הוזמן לדיון, אך לא התייצב ולא השיב בכתב לכתב-האישום, ומשום כך הוחזק כמודה בעבירות אשר יוחסו לו. בגין כל אלה נדון המבקש לקנס בסך 1,500 ש"ח ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים ושלושה חודשי פסילה על תנאי.

2.

בקשה לביטול פסק-דין שהגיש המבקש לבית-המשפט לתעבורה בפתח-תקוה, נדחתה, וכן נדחה ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי כנגד ההחלטה שלא לבטל את פסק-הדין. באותו ערעור טען המבקש, כי הוא או מי מטעמו נמנעו מלהופיע בפני בית-המשפט לתעבורה בשל טעות, משום שסבר כי ייפה כדין את כוחו של עורך-דינו וכי זה יתייצב במקומו לדיון, אולם מאוחר יותר גילה כי שכח לחתום על ייפוי הכוח שאפשר את ייצוגו. עוד טען המבקש, כי בטופס הזמנתו לדין צוין בטעות כי עליו להתייצב בבית-משפט השלום בנתניה, בעוד שבפועל נדון עניינו, כאמור, בבית-משפט השלום בפתח-תקוה. משכך, טוען המבקש, כי גם לו היה מתייצב כפי שזומן, היה מוצא את עצמו נעדר מאולם בית-המשפט בו נערך הדיון. בפסק-דינו, קבע בית-המשפט המחוזי, כי העובדה שהמבקש לא התייצב מעידה על העדר העניין שהיה לו בהליך, וכן כי ההסבר בדבר העדר החתימה על ייפוי הכוח אינו מגובה בפרטים מאמתים ונטען בעלמא. כן הוסיף בית-המשפט, כי למבקש הרשעות רבות בעבירות תעבורה, וכאשר מצטרפות אליהן העבירות נושא הדיון, אין מקום להתערב בעונש.

3.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בדבריו, שבה ועולה הטענה כי החלטת בית-משפט השלום להרשיעו – מבלי שיוּדע כדין על המקום בו נדרש להתייצב – הובילה לתוצאה קשה, המחייבת את הבאת עניינו לדיון נוסף. לחלופין, טוען המבקש כי יש להקל בעונשו, נוכח גילו הצעיר ומצבו הכלכלי הקשה.

4.

דין הבקשה להידחות. משהובא עניינו של המבקש בפני ערכאת הערעור, וזו דנה במקרה לגופו, נרפא הפגם שנפל בזימונו של המבקש לדין, וניתן לו יומו בבית-המשפט. משכך, לא מגלה הבקשה עילה לחרוג מן הכלל הקובע כי הרשות לערער בשנית תינתן במשורה, ותוגבל למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אף הטיעונים ביחס לחומרת העונש אינם מצדיקים התערבות בפסק-דינו של בית-המשפט קמא, משנקבע כי זו אינה מקימה עילה לדיון בפני ערכאת ערעור שנייה, למעט במקרים חריגים, אשר עניינו של המבקש אינו בא בגדרם (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.