פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9665/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
יאיר צדוק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.10.02 בע"פ 6358/02 שניתן על-ידי כבוד
השופטת מ' נאור; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים בעבירות של רשלנות, אי ציות לרמזור, גרימת נזק ונהיגה ללא רישיון נהיגה. זאת, לאחר שכאשר נהג ברכבו, נכנס לצומת כשהרמזור בכיוון נסיעתו אדום, ופגע בנהג אופנוע שנכנס לצומת באור ירוק משמאל לכיוון נסיעתו. בית-משפט השלום גזר על המבקש שלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה, קנס בסך 1,100 ש"ח, וחודשיים פסילת רישיון על-תנאי למשך שנתיים.
המבקש ערער על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בירושלים, וטען, בין היתר, כי כשנכנס לצומת אירע תקר בגלגל רכבו שגרם לו להאט, ולהימצא בצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו אדום; וכי בית-משפט השלום שגה, כאשר קבע כי למבקש רישיון נהיגה בן חמש שנים, בעוד שברשותו רישיון נהיגה מאז שנת 1989 ללא הרשעות קודמות. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי גם בהנחה שטענות המבקש נכונות הן, אין בכך כדי לחפות על חומרת העבירה של נסיעה באדום, ואין בטענות אלה הצדקה לכך שעונש הפסילה יהיה פחות מן הפסילה המינימאלית הקבועה בחוק.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש, כי בית-המשפט המחוזי קיבל את טענותיו, אך לא הקל בעונשו; כי על-פי עובדות כתב-האישום נהג המבקש ללא רישיון נהיגה, ואולם הורשע בעבירה על סעיף 10(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שאינה תואמת עובדות אלו; וכי בית-המשפט המחוזי לא התייחס לטענתו זו. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה עד למתן הכרעה בבקשת רשות ערעור.
יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. שכן, כידוע, טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה; ניתנה בתאריך 13.8.91). לאחר שעיינתי בטענות המבקש, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין יש לדחות את טענות המבקש, אשר נדונו בפני שתי ערכאות ובדין נדחו על-ידיהן. עוד יוער, כי אומנם נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ולא על פקודת ביטוח רכב מנועי, ואולם, המדובר בטעות קולמוס בכתב-האישום, שהיה ראוי לתקנה, ברם אין בה כדי להשפיע על העונש שהוטל של המבקש.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקש יפקיד את רישיונו בבית-משפט השלום לתעבורה בירושלים עד לתאריך 17.11.02, כאמור בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
ניתנה היום, י"ב בכסלו תשס"ג
(17.11.02).
ש
ו פ ט ת