פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9679/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ארז מגן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.11.10 בתיק עפ"ת 37309-10-10 שניתן על ידי
כבוד השופט אמנון כהן
בשם המבקש:
עו"ד א' חדד
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ת 37309-10-10, כבוד השופט א' כהן ) מיום 30.11.2010 בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (ת"ד 3408-09, כבוד השופטת שרון לארי-בבלי ).
כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של רשלנות, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודה; עבירה של גרימת נזק לרכוש או אדם, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות ); עבירה של סטיה מנתיב, לפי תקנה 40(א) לתקנות; וכן עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודה. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 16.5.2008 סטה המבקש מנתיב נסיעתו ופגע ברמזור. כתוצאה מהתאונה נחבל המבקש בגופו וכן נגרם נזק לכלי הרכב ולרמזור. באותן נסיבות נהג המבקש כשהוא שיכור וסירב לבצע בדיקת שכרות.
ביום 6.7.2010 הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש בעקבות הודאתו ובאותו היום גזר עליו עונש של
35 חודשי פסילה וכן 45 ימי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי שלא יעבור עבירה לפי הוראות סעיפים 10א ו/או 67 לפקודה .
על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפל כל פגם בהליך שהתנהל בפני בית המשפט לתעבורה וכי חומר הראיות שהוגש היה מספיק על מנת להרשיע את המבקש. עוד קבע בית המשפט כי העונש שהוטל על המבקש אינו חמור וכי אין טעם להתערב בו.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא ביטל את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ולא החזיר את עניינו לדיון מחדש. לטענתו, הוא לא קיבל אפשרות נאותה לחקור את עדי התביעה באופן ראוי כיוון שלא היה מיוצג על ידי עורך דין.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מטעם זה בלבד דין הבקשה להדחות.
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. עיון בפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט לתעבורה מעלה כי הוצע למבקש לשכור את שירותיו של עורך דין בטרם החל הדיון בעניינו אך הוא בחר לייצג את עצמו ולא להיעזר בשירותיו של עורך דין ואף חקר בחקירה נגדית את עדי התביעה. לאחר שהתייעץ עם עורך דין, בהמלצת בית המשפט, בחר המבקש לחזור בו מכפירתו ולהודות בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. העובדה כי המבקש לא היה מיוצג בתחילתו של הדיון ובעת חקירת העדים, כשלעצמה, אין בה בכדי להצביע על פגם מהותי בהליך. בנסיבות אלה נראה כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה לא התקיים במקרה זה עיוות דין אשר מצדיק את החזרתו של התיק לבית המשפט לתעבורה.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בטבת התשע"א (4.1.2011).
ש ו פ ט