רע"פ 9747/08 סולטן תחריר נ. מדינת ישראל

ביום 9.9.2008 נתפסו משאית ונגרר שבבעלות המבקש על ידי המדור לאיכות הסביבה של משטרת ישראל, בגין חשד שעבר באותו היום עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, לפי סעיפים 2, 4, ו-13 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984.

המבקש הגיש בקשה להחזרת הנכסים התפוסים לבית משפט השלום בכפר-סבא (ב"ש 4224/08) בטענה כי הצעד אינו מידתי לאור העובדה כי טרם הוגש כתב אישום בגין המעשים שביצע לכאורה. המשיבה מצדה טענה כי תפסה את הנכסים על פי סמכותה בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, המאפשר לה לתפוס נכסים אם יש יסוד סביר להניח כי ישמשו לביצוע עבירה וכן לצורך שמירתם כראייה בהליך משפטי.

ביום 5.10.2008 דחה בית משפט השלום (כבוד השופט ד' גדול ) את הבקשה.

על ההחלטה הנ"ל ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"ח 3149-10-08). ביום 28.10.2008 דחה בית המשפט (כבוד השופט מ' יפרח ) את הערעור בהעדיפו את טובת הציבור על אף טענתו של המבקש כי פרנסתו תלויה בנכסים שנתפסו, בשים לב לעברו הפלילי העשיר של המבקש בעבירות של השלכת פסולת.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי אשר בגדרה שב וטוען המבקש כי תפיסת נכסיו איננה מידתית ופוגעת בקניינו, כאשר טרם הוגש כנגדו כתב אישום. עוד טוען המבקש כי שגו הערכאות הקודמות משלא נתנו משקל ראוי לכך שפרנסתו תלויה בנכסים התפוסים, וכך גם כלכלתם של אשתו ושלושת ילדיו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123(1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

אף לגופו של עניין דין הבקשה להדחות. כפי שעמד על כך בית המשפט המחוזי, יש להעדיף במקרה זה את האינטרס הציבורי על פני טובתו של המבקש. למבקש עבר פלילי בתחום השלכת פסולת ברשות הרבים. רק לאחרונה, ביום 18.2.2008, הורשע בעבירה שכזו על ידי בית משפט השלום בכפר-סבא (פ 1269/06). יתרה מזו, במסגרת חקירה המתנהלת נגדו בימים אלו הודה המערער כי ביום 7.8.2008 שפך 18 טון פסולת שלא כדין (פ"א 315593/08). לשיקולים הרלוונטיים נוסף גם הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לסביבה אם לא יפעלו הרשויות מבעוד מועד וכן את כוונת הרשויות להגיש כתב אישום כנגד המבקש בגין השלכת פסולת ברשות הרבים, הסגת גבול ומטרד לציבור, כפי שהוצהר בפני בית משפט השלום. לאור כל זאת, הרי שלא מצאתי פגם בשיקול דעתן של הערכאות הקודמות כי יש לתפוס את נכסיו של המבקש בכדי למנוע שימוש פלילי עתידי בהם ולצורך שימושם כראייה בהליכים המתקיימים כנגדו.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.